עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אור הישר (תנ"ך)

אור הישר (תנ"ך) צה

Ohr Hayashar tanach 95 · אור הישר (תנ"ך) · free full Hebrew text

Open in the reader →

כל אחד מישראל ממעילה, א"כ לא שבקת חיי לכל בריה, והלואי שיוכל ל לשמור את עצמו, וע' ברלב"ג ומלבי"ם ז"ל, ואין לאמר נמי משום שכל ישראל ערבין זב"ז דהא מסקינן בשבועות ל"ט דהוא דוקא כשיש בידם למחות ולא מיחו, והכא הרי לא היתה בגדר מחאה, דשום אדם לא ידע בזה, אלא נראה משום דחרם שהחרים יהושע ביזת יריחו היה על כלל ישראל כאחד והקדישום לה' כדכתיב והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה לה' שמרו מן החרם פן תחרימו ולקחתם מן החרם ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו וגו', וכל עצם החרם לא היה ברצון השם, כדאמר לו השי"ת אח"כ קום לך ודרשו בסנהדרין מ"ד ע"א אתה גרמת להם ופירש"י שלא היה לך לאסור ביזת יריחו ע"ש, וממילא נקרא דמראשית החרם היו כל ישראל אגודים בזה, הן מצד הכרזת החרם על כל הכלל ביחד, ואחרי שהכריז היו חרמי גבוה וסופו הוכיח על תחילתו כי כל החרם היה מיותר להיותו נגד רצון השם, וא"כ גם יהושע היה מעורב קצת בחטא זה על שגרם להם, וע"פ כל הנ"ל שפיר נופל לאמר דהמעילה בחרם זה היה על כלל בני ישראל. ז' י"א

חטא ישראל וגם עברו את בריתי. בסנהדרין מ"ד ע"א דרשו עכן מושך בערלתו היה כתיב הכא וגם עברו את בריתי וכתיב התם את בריתי הפר כו', וכ' התוס' ביבמות ע"ב ע"א ד"ה ומדבריהם דאע"ג דמפיק ליה מקרא מ"מ אסמכתא בעלמא היא ע"ש, וקשה בשלמא הא דאמרינן ביבמות שם בגמרא את בריתי הפר לרבות את המשוך ומסקינן מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ניחא דזו היא אסמכתא ככל אסמכתות בש"ס אקרא, משא"כ הכא דיליף בגז"ש דהוא מסיני כדפירש"י בשבת קל"ב ע"א ובפסחים ס"ו ע"א, ומשו"ה לא ניתן לדרוש מעצמו כמו לרש"י כן לתוס' בסוכה ל"א ע"א ע"ש, א"כ איך אפ"ל דגז"ש נאמרה מסיני להך אסמכתא, ואפ"ל דסוגיא דסנהדרין ס"ל כמ"ד בנדה י"ט ע"ב דגז"ש דדברי קבלה יוכל לדרוש מעצמו ועמש"כ הגאון מהר"ץ חיות ז"ל בספרו תורת נביאים קונטרס תורת נביאים או דברי קבלה. ח' ב'

, ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק שללה ובהמתה תבוזו לכם והנה כאן הזהירו השי"ת שישראל יקחו להם השלל, משום דביריחו החרים יהושע את כל הביזה והקדישום לה', וגם אז לא היה לרצון לה' כדביארתי לעיל שם בארוכה, אולם מצד שכל האנושי היה מקום לחרם יהושע משלל יריחו, עפ"מ דאמרינן בתענית כ"ד ע"ב שלא ליהנות ממעשה נסים עד כמה שאפשר ע"ש, ושם היו רק מעשה נסים בהעברת הירדן ונפילת החומה, לזאת חשב יהושע שאין ליהנות מזה, לא כן במלחמת עי גם הנסים היו מעוטפים קצת בטבע, מ"מ אפשר שיהושע ילך בזה לפי הנסים הנסתרים ולא ע"פ התגלות הטבע, לכן הזהירו השי"ת שלא יקפח שכר העם הטרודים במלחמה ולקחת ביזת עי לעצמם