אור הישר (תנ"ך) צד

שם כ' דלהכי ילפו שם אבילות שבעה מקרא דוהפכתי חגיכם לאבל ולא מקרא דויעש לאביו וגו', משום דהתם קודם קבורה היה, משמע דאל"ה הוה ילפינן מהתם אע"ג דקודם מ"ת הוה, וכ"מ מדברי הרשב"א לברכות ט"ז ע"ב שהביא בשם רב האי גאון ז"ל מקרא דויעש לאביו וגו' משום דהתם קאי לענין אנינות שהוא קודם קבורה וכדברי התוס' במו"ק שם, ולפמש"כ עה"ג ביומא כ"ח ע"ב, פליגי בזה ג"כ רב יוסף ורבא אי למידין מקודם מ"ת או לא דלה"ק רב יוסף אנן מאברהם ניקום ונגמר, ורבא השיב תנא גמר מאברהם ואנן לא גמרינן מיניה ע"ש ולפי הנחה זו נחזי אנן אם הירושלמי בחר טפי למילף אבילות שבעה מקרא דוהפכתי חגיכם לאבל, ולדרוש היקש בקרא דדברי קבלה מה חג שבעה אף אבילות שבעה מלמילף ממקרא מלא בתורה ויעש לאביו אבל שבעת ימים. רק מהטעם שהיה קודם מ"ת, מכש"כ דלדידיה לא תוכל עשה דקודם מ"ת לדחות לל"ת דלאחר ס"ת, ולהכי שפיר תירצו בירושלמי דמשו"ה אינה דוחה עשה דמצה לל"ת דחרש, משום דאין עשה דקודם הדבור דוחה לל"ת דלאחר הדבור. משא"כ לשיטת הבבלי דלכך לא ילפו מקרא דיוסף משום שהיה לאחר קבורה. ואה"נ דעל שעת אנינות הוו גמרי מהתם, ואפשר דלדידהו אלים נמי דגם קודם שניתנה כל התורה היו נזהרין במצוה זו, א"כ שפיר דחי הש"ס ביבמות מה לפסח מילה ותמיד שכן ישנן לפני הדבור, ולהכי דחי. ה' י"ד

ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי ויפול יהושע על פניו ארצה וישתחו. פירש"י ומיכאל היה שנאמר ומיכאל שרכם, אולם בדרשות הר"ן דרוש ד' כתב דמלאך זה היה מטטרון ששמו כשם רבו דכתיב כי שמי בקרבו כדאמרינן בסנהדרין ל"ח ע"ב. ובזה מתרץ אהא דיהושע השתחוה לפני המלאך הלא השתחואה עבודה היא כדתנן בסנהדרין ד"ס ע"ב, ובע"ז מ"ג ע"ב דרשינן אשר בשמים ממעל לרבות מלאכי השרת, אולם לפי שהיה מטטרון דעליו כתיב כי שמי בקרבו לכן התיר לעצמו ההשתחואה ע"ש. והשתא לפירש"י שהיה מיכאל הדרא קושית הר"ן לדוכתא איך הותר לו להשתחות

אמנם גם על תירוץ הר"ן קשה הלא לפי הנחתו דהשתחואה עבודה היא שאסור לעשות לפני מלאך א"כ גם לפני מטטרון אסור לעבוד משום דכתיב אל תמר בו אל תמירני בו. כדהשיב רב אידית לההוא צדוקי כדאמרינן שם ל"ח ע"ב ורב נחמן הסכים לתירוצא דרב אידית כדאמר התם וצ"ע. ז' א'

וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח אכן וגו'. לכאורה בלתי מובן מה מקום לאמר על חטא הפרט וימעלו בני ישראל, ובמצודות הרגיש בזה ומפרש על שלא שמרו זה את זה מעלה עליהם הכתוב כאילו כולם מעלו ע"ש, אולם גם זה דוחק וכי היכא אשכחן דמצות שמירה הוטל על כל אחד מישראל עבור שלא שמר את