אור הישר (תנ"ך) פט

עמנו במדת הרחמים. כן אם במדת הדין, ה' אחד, ואין אנו מהרהרים אחר מעשיו ומדותיו, ולעומת זה השיב השי"ת ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, כי אין אומה ולשון היתה יכולה לסבול גזירות אכזריות ורדיפות שונות ומשונות בגליות מחולפות משך אלפים שנה כמו עם ישראל, ולהיפוך ג"כ אין שום דרך בדרכי הטבע להתקיים זמן רב כ"כ בין שיני אריות ומלתעות כפירים אם לא ע"י נסים גלוים ונסתרים, והדברים ארוכים ועתיקים

ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך, ע' מה שכתבתי לעיל פ' עקב ח' ד', אולם הכא יש לדקדק עוד מדוע שינה בלשון דקאמר שלמותיכם בלשון רבים ונעלך בלשון יחיד, כן בפ' עקב קאמר שמלתך ורגלך שניהם בלשון יחיד. נצבים

הנסתרות לה"א והנגלות לנו ולבנינו עד עולם וגו'. בסנהדרין מ"ג ע"ב למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד כו', וכ"ה הנקוד בספרים שלנו, וכן מבואר באבות דר"נ פל"ד. ותמיהני מדוע בפ"ו דמס' סופרים לא נזכר נקוד רק על עי"ן שבעד, שוב מצאתי בנוסחת הגר"א למס' סופרים שהגיה לנו ולבנינו עד. וע"ע מש"כ רבותינו בעלי התוספות עה"ת כאן ובמש"כ בחידושי למנחות פ"ז ע"ב. וילך

ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני וגו' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וגו'. והקשו המפרשים אחרי אשר בעצמו ירגיש ויאמר שהרעות מצאוהו על כי אין אלקות בקרבו, הרי זהו גופה רגש תשובה ומדוע יסתיר השי"ת פניו ממנו, כן מה זה מצות כתיבת ס"ת כאן ועמש"כ המפרשים בזה, ובפשוטו נראה דאמירה גרידא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה לא תספיק להסיר כעסו מהם כל עוד לא הכשירו א"ע בפעולות ממשיות להתקרב לעבודת השי"ת וא"כ הלא יחזיקו עוד במעשיהם הרעים ושפיר קאמר ואנכי הסתר אסתיר פני וגו', וכל זה הוא רק אם התורה ילמדו על פה איש מפי איש ולפ"ז עלול שבמשך הזמן ישכחו ולא ידעו כלל הדרך איך לשוב אל מצות ה' ותורתו וכחלום מהקיץ ע"י הצרות ירגישו ויאמרו הלא על כי אין אלקי בקרבי, ועתה. למען הכשיר לפניהם הדרך החיובי כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען