אור הישר (תנ"ך) פז

דרשה דקידושין המסורין לביאה הוו קידושין שאין מסורין לביאה לא הוו קידושין, ועפ"ז שפיר שמעינן הני כולהו תלתא גם אליבא דרבא כנלע"ד

ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה. בספרי מלמד שהוא מצוה לברכך יכול אם ברכך אתה מבורך ואם לאו לא תהיה מבורך ת"ל ולך תהיה צדקה לפני ה"א כו', עמש"כ בזה בחידושי לקידושין ד"ח ע"ב בתוד"ה צדקה

לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. הנה ביבמות י"ג וביומא י"ג דרשו החוצה לרבות הארוסה ופירש"י שאם נתארמלה מן האירוסין צריכה לייבם כנשואה וחוצה משמע חיצונה שלא נתקרבה עדיין לביאה ע"ש. ולפ"ז קשה לכאורה טובא בקידושין ד"ט ע"ב, אהא דר' יוחנן יליף קידושי ביאה מקרא דבעולת בעל שנעשה לה בעל ע"י בעילה דפריך כעורה זו ששנה רבי ובעלה מלמד שנקנית בביאה ומשני דאי מהתם הוה אמינא עד דמקדש והדר בעיל ע"ש. והשתא כיון דכל דין ארוסה דזקוקה ליבם גמרינן בין לב"ש בין לב"ה מדכתיב החוצה דמשמע חיצונה שלא נתקרבה עדיין לביאה, וא"כ מקרא מלא הוא דארוסה נקראת מדין התורה בלא ביאה. ואיך יעלה על דעתינו לאמר דארוסה אינה עד דמקדש והדר בעיל

וי"ל דר' יוחנן אמר לך, דהא דדרשו החוצה לרבות ארוסה. הוא רק אחרי דקידושי ביאה ילפינן מקרא דבעולת בעל, וממילא בע"כ כי יקח הוא קנין בפ"ע לכסף לחוד אתא, אבל אי לאו קרא דבעולת בעל לא הוה דרשינן כלל החוצה לארוסה, דמקרא דובעלה הוה אמינא עד דמקדש והדר בעיל, או דהוה דרשינן החוצה לארוסה שנתקדשה בשטר, הואיל דגומר ומוציא גומר ומכניס כדאמרינן בקידושין שם

, יבמה יבא עליה וגו'. הנה ביבמות ד"כ ע"א פריך דאם היא אלמנה מן האירוסין תבא עשה זו דיבמה יבא עליה ותדחה ל"ת דאלמנה לכהן גדול, והקשה בהפלאה לכתובות כ"ד ע"ב ניהי דלגבי דידיה איכא עשה כנגד הל"ת לדחות, אבל גבי דידה ל"ת איכא כדאמרינן ביבמות פ"ד ע"ב כל היכא דהוא מוזהר היא מוזהרת וע' תוס' נדרים ד"צ ע"ב, אבל עשה לגבי דידה ליכא דלידחי, ותירץ דביבמה המצוה גם עליה, להיותה מצוה משותפת, דבלעדה גם הוא לא יוכל לקיים ע"ש, וקשה איך יתקיים האי כללא דבעל הפלאה ז"ל אליבא דר' יוסי, דס"ל ביבמות ק"ה ע"ב איש כתוב בפרשה אבל אשה בין גדולה בין קטנה, ואמרינן התם מדבריו של ברבי נלמוד קטנה חולצת בפעוטות ע"ש, והשתא איך תיסק כלל אדעתין לאמר הכי, הרי היא פטורה עוד מכל מצות שבתורה וזיקתה ודאי זיקה גמורה מן התורה וע' ח"צ סי' א'

וכ"מ מתשובות הרשב"א סי' י"ח דלית ליה נמי מש"כ בהפלאה שהיא משותפת עמו במצוה זו. דהא כתב דלהכי אין מברכין על מצות חליצה ויבום משום