אור הישר (תנ"ך) פה

תצא

ועשתה את צפרניה. ופירש"י תגדלם כו' ע"כ, והוא כדעת התרגום שהוא גם דעת ר"ע ביבמות מ"ח ע"א, אמנם היכא אשכחן דעשייה הוא לשון גידול. לזה הורה הרמב"ן המקור מקרא דועשת את התבואה הרי דצמיחה תקרא עשייה ע"ש, אכן לולא דברי הרמב"ן היה אפשר לפרש גם שם, דקאי אראשית המקרא וצויתי את ברכתי לכם ועשת את התבואה, היינו הברכה תעשה שהתבואה תספיק לשלש השנים, והוא נמשך אחרי הפסוק הקודם ואכלתם לשובע היינו שאוכל קמעה ומתברך במעיו וממילא יספיק לשלש השנים וע"ש בתרגום ומפרשים, ולפ"ז גם ועשת דהתם הוא ג"כ עשייה ולא גידול, וצ"ע

ולולא כל הנ"ל היה נלע"ד דגם עשייה דהכא אינו לשון גידול אלא לשון מעשה, עפ"מ דמצינו במקרא הרבה פעמים תיבת את כמו עם, ויתהלך חנוך את האלקים. את האלקים התהלך נח, ריבך ריב את רעך, והנני משחיתם את הארץ פירש"י עם הארץ שאף ג' טפחים של עומק המחרישה נמוחו ונטשטשו, וכמ"כ תתפרש הכא, ועשתה את צפרניה. שתעשה עשה מלאכתה ופעולתה עם צפרניה, וכיון דכך דינה ממילא שתגדלם, ועמש"כ בחידושי לב"ק מ"א ע"ב

כי יפול הנופל ממנו. בספרי דרשו ראוי זה שיפול אלא שמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב, ופירש"י בשבת ל"ב ע"א ע"י חייב בעה"ב זה שלא קיים מצות מעקה ע"ש, ומשמע מפירושו דהאי ממנו קאי על בעל הגג, אמנם מהא דמסיק בספרי ובב"ק נ"א ע"א ממנו ולא לתוכו שאם היה רשות הרבים גבוה ממנו עשרה טפחים ונפל ממנו לתוכו פטור שנאמר ממנו ולא לתוכו ע"ש מזה מוכח דדרשה הקודמת דמגלגלין חובה ע"י חייב ממשמעות תיבת ממנו היא רק אסמכתא לענין מוסרי, וע' מש"כ בנוגע לפסוק זה בחידושי לעיל פ' תשא

מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה"א וגו'. ותניא עלה בספרי מוצא שפתיך זו מ"ע תשמור זו מל"ת ועשית זו אזהרה לב"ד שיעשוך כאשר נדרת זה נדר לה"א אלו חטאות ואשמות עולות ושלמים כו', לכאורה הלא בראשית פ' ויקרא שהיא יסוד הקרבנות כתיב יקריב אותו לרצונו, וכיון דקרא דהכא כולל קרבנות מה מקום לדרוש מוצא שפתיך זו מצות עשה הלא על מ"ע מכין אותו עד שתצא נפשו כדאמרינן בכתובות פ"ו ועמש"כ בחידושי לחולין ק"י ע"ב, וכן מה שדרשו ועשית אזהרה לב"ד שיעשוך הלא שתי דרשות אלו סותרות קרא דלרצונו, ובע"כ דדרשת הספרי דהכא נבנית על יסוד המשנה דערכין כ"א ע"א דהאי לרצונו פירושו דכופין אותו עד שיאמר רוצה אני. הרי דכוונת הכתוב הוא דאף אם הרצון יהיה נולד אצלו ע"י כפייה והכרח גם זה לרצון יחשב, ודוקא אם שום כפייה לא יועיל לו ובפירוש יאמר לא תקריב אז אינו מכפרתו כדאמרינן