אור הישר (תנ"ך) סה

בדם נבילה, וממילא בעלמא לא הוי רביעית דם בכלל בשר, ומשו"ה שפיר איצטריך קרא גבי רביעית דם מן המת ואין מקום לקושית התוס' וצ"ע

וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא. יש להסמיך להאי קרא ענין מוסרי אל האדם שעל פיו יהיה תמיד צמיד פתיל מלדבר דברים האסורים, ואם אין צמיד פתיל עליו טמא הוא, וחז"ל בחולין פ"ט ע"א סמכו דבר זה עה"כ האמנם אלם צדק וגו' מה אומנתו של אדם בעוה"ז ישום עצמו כאלם יכול אף לדברי תורה ת"ל צדק תדברון, והנה אדם זה כל זמן שפיו סתום הוא דומה לחבית סתומה שאין אתה יודע מח שבתוכה אם יין או שמן, ואפשר נפט, ואימתי נודע כשנפתח הברזא, אז תראה מה שמקלח מתוכה כן פיו של אדם יעיד על מה שבתוכו, ואם נובע מפיו דברי חכמה הוא חכם, ואם שטות הוא שוטה וזהו חכם מה הוא- אומר, בעצמו, וכן רשע מה הוא- אומר, תן לחכם ויחכם עוד

ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי. בסוטה ט"ז ע"ב ובתמורה י"ב ע"ב רמי קראי אהדדי, כתיב עליו אלמא אפר ברישא וכתיב מים חיים אל כלי אלמא מים ברישא הא כיצד רצה זה נותן רצה זה נותן ורבנן אל כלי דוקא עליו ל לערבן, והרמב"ם רפ"ט מה' פרה פסק כרבנן וכן פירש"י במשנה דתמורה י"ב ע"א ע"ש, והנה התוס' ביומא מ"ג ע"א ד"ה הכל כשרין לקדש כ' וז"ל פירש"י המים על האפר ובמס' פרה בכמה דוכתי משמע שהיו נותנין האפר על המים כו' ע"ש, אמנם לפי הנ"ל אין מקום לקושית התוס' דרש"י הבין בענין הקידוש, דקאי על תערובות המים בהאפר כדפי' בהדיא ביבמות ע"ב ע"ב ובערכין ד"ג ע"א, ולא קאי על נתינה הראשונה דזהו ודאי המים בתוך הכלי דוקא והדר האפר, וכדמשמע בהדיא במשנה גופה דתמורה י"ב ע"א ע"ש

ולקח אזוב וטבל במים, התם תנן רפי"ב דפרה. האזוב הקצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה ר"י ור"ש אומרים כשם שהזייה באזוב כך טבילה באזוב, והנה בסוכה ל"ז ע"א מוכיח רבא מדברי ת"ק דקאמר מספקו בחוט, דלקיחה ע"י ד"א שמה לקיחה, דאל"ה איך מספקו בחוט הרי ולקח וטבל אמר רחמנא ודחי ממאי דילמא שאני התם כיון דחבריה כגופיה דמי ע"ש, וקשה מאי ראיה היא זו לכתחילה הרי מחלקותו בצדו במשנה גופה, דר"י ור"ש אומרים כשם שהזייה באזוב כך טבילה באזוב, הלא דאינהו ס"ל בהדיא דלקיחה ע"י ד"א ל"ש לקיחה ואע"ג דחבריה, ועכ"פ הי"ל לאמר כתנאי או לימא כתנאי, ולאמר דבזה גופה אשמעינן דהלכה כת"ק נגד ר"י ור"ש הוא דוחק וצ"ע כעת

ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו בה' ובך התפלל אל ה' ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם, ופירש"י מכאן למי שמבקשים ממנו מחילה