עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אור הישר (תנ"ך)

אור הישר (תנ"ך) סד

Ohr Hayashar tanach 64 · אור הישר (תנ"ך) · free full Hebrew text

Open in the reader →

כן תרימו גם אתם תרומת ה'. בספרי תניא למה נאמר לפי שהוא אומר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת ב"י ישראל נותנים מעשר ללוים אבל כהנים אין נותנים מעשר ללוים שומע אני יהיו אוכלים אותו בטבולו ת"ל כן תרימו גם אתם תרומת ה' ר' ישמעאל אומר א"צ מה חלה כו' וע' ירושלמי חלה פ"א ה"ג ובס' יראים סי' קפ"ג ובווי העמודים שם. חקת

והיתה לעדת ב"י למשמרת למי נדה. ותניא בספרי מכאן אמרו פרה ששתתה מי חטאת בשרה טמא מעת לעת ר' יהודא אמר בטלו במעיה וכבר הלכה זו נשאלה לפני שלשים ושמונה זקנים בכרם ביבנה וטיהרו את בשרה זה אחד מן הדברים שהיה ריה"ג דן לפני ר"ע וסילקו ר"ע ואח"כ מצא לו תשובה א"ל מה אני לחזור א"ל לכל אדם אחזור ולא לך שאתה יוסי הגלילי א"ל הרי הוא אומר והיתה לעדת ב"י למשמרת למי פדה כשהם שמורים הרי הם מי נדה אר"ט ראיתי את האיל מנגח כו', וכ"ה נמי בתוספתא שילהי מקואות, ובשני המקומות משמע דהזקנים החליטו כריה"ג ור"ט דטהור, וכ"פ הרמב"ם בפט"ו ה"ז מפרה אדומה ע"פ האי קרא דלמשמרת למי נדה דבאופן זה טהור ע"ש, ויל"ד טובא דהרמב"ם סתר א"ע דבמס' פרה פ"ט מ"ה כ' הרמב"ם דאין הלכה כר' יהודא, והתמיה היותר גדולה היא מה מקום בדורו של ר' יהודא לחלוק על דבר שכבר נשאלה בדור שלפניו ויצא בטהרה, וביותר לפ"מ שהתוי"ט שם הביא בשם תשובת הגאונים דת"ק דר' יהודא בזה הוא ר"מ ע"ש, והם שניהם הלא היו תלמידי ר"ע כמבואר ביבמות ס"ב, והשתא אחרי דרבם ר"ע הודה לריה"ג מה מקום נשאר לפני תלמידיו לחלוק בזה

כן בלתי מובן לע"ד סוגיא דפסחים י"ח ע"א, דאמוראי איפלגי בדעת ר' יהודא אי מטהר גם מטומאה קלה ורב אשי סבר דמטהר לגמרי מסברא דהו"ל משקה סרוח ע"ש, ולפי המבואר הכא הרי מחלוקת ישנה היא, ומסתברא דר' יהודא פסק ע"פ ההכרעה דל"ח או ל"ב זקנים ומן הטעם דריה"ג דדריש מקרא דלמשמרת ומשום זה טיהר לגמרי, ומה מקום לפ"ז לפני האמוראים להניח כוונה בדעתו מסברא, או להסתפק בדין באיזה אופן טיהר וצ"ע כעת

כל הנוגע במת בנפש האדם. בחולין ע"ב ע"א יליף מינה ר' ישמעאל רביעית דם הבא מן המת שמטמא, והקשו התוס' בסנהדרין ד"ד ע"א ל"ל קרא תיפ"ל מידי דהוה אבשר המת דדם חשיב כבשר כדאמרינן בשבת ע"ז ובמנחות ק"ד גבי דם נבילה דמטמא ברביעית הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית ע"ש, אולם הראב"ד רפ"ה דעדיות מפרש וז"ל וכיון שהוא קרוש דומה לבשר וגזרו עליו משום כזית נבילה ע"ש, ולפ"ז אדרבה משם גופה מוכח דרק גזירה דרבנן היא