אור הישר (תנ"ך) סב
Ohr Hayashar tanach 62 · אור הישר (תנ"ך) · free full Hebrew text
Open in the reader →מראשית עריסותיכם. בירושלמי תרומות פ"ד ה"ד ובסופ"ק דחלה גרסינן. מניין שלא עשה כלום עד שישייר מקצת ת"ל מראשית ולא כל ראשית ופ' שם הר"ש דבעינן ראשית ששיריה ניכרין ע"ש, אכן בחולין קל"ו ע"ב יליף הש"ס האי דינא שיהא שיריה ניכרין מקרא דראשית דגנך תירושך ויצהרך דכתיב בפ' שפטים, וכן פירש"י להדיא בעירובין ל"ז ע"ב, וע' במראה הפנים לירושלמי תרומות שם ובמש"כ בחידושי לעירובין שם
כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה. והנה פסוק זה של כי דבר ה' בזה נדרש בספרי על צדוקי ואפיקורוס כו' כו' אולם עלינו להבין ברייתא דסנהדרין צ"ט ע"א דר' נתן אומר כל מי שאינו משגיח על המשנה ור' נהוראי אומר כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק ר' ישמעאל אומר זה העובד עכו"ם כו'. וקשה טובא בשלמא לר' ישמעאל יש לפסוק זה קשר עם מקרא שלפניו והנפש אשר תעשה ביד רמה את ה' הוא מגדף ואמרינן בכריתות ד"ז ע"ב זה מברך את השם, ועפ"ז שייך אח"כ לאמר כי דבר ה' בזה. והוא נתינת טעם על מגדף. אבל ר' נתן דדריש ליה על מי שאינו משגיח על המשנה ור' נהוראי על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק מה שייך זה לאת ה' הוא מגדף, הגע עצמך אם אחד רואה את חבירו שנשתמד ר"ל וזה עתה הוא יוצא מבית הכומר, היתכן שיאמר לו מה לך פה ומדוע לא באת היום לשמוע כשמגיד המשניות למד עמנו פרק שור שנגח את הפרה, והוא ממש בדוגמא שאינו משגיח על המשנה עם הכתוב את ה' הוא מגדף
ונלע"ד דלהני תנאי תתפרש שהכתוב השני בא לבאר ולפרש המקרא שלפניו, שהיה קשה להו איך נופל במציאות תיבות את ה' הוא מגדף על נפש הישראלי שהיא נשמה קדושה וזכה אצולה משמי מרום בגוף של צדיק הקשור לתורה ביראת ה' טהורה שיהפך בפתע פתאום להיות כופר גמור עד שתחול עליו הפסוק והנפש אשר תעשה ביד רמה את ה' הוא מגדף, ועל זה שפיר תירצו דבאמת לא משכחת כזאת כדאמרו בחגיגה ט"ו ע"ב על אחר זמר יוני לא פסק מפומיה והרבה ספרי מינין נושרין מחיקו כשהיה עומד מבית המדרש אבל בל"ז אינו במציאות דבר כזה, ובאיזה אופן משכחת לה רק אם היה הולך מקל אל החמור במדרגות, וביאר הכתוב. בתחילה, כי דבר ה' בזה, ומפרשי שאינו משגיח על המשנה, ומובן כי בלא תורה שבע"פ א"א לו לקיים תורה שבכתב, ונסתעף, את מצותו הפר, היא מצוה דאורייתא, ובמצות עשה ול"ת יש שבהן חיוב כרת, וזהו מה שאמר הכתוב. הכרת תכרת הנפש ההיא. וכיון שפתיל הנשמה נכרתה מעמיה אז לא נשאר אצלו שום זיק של קדושה, רק, עונה בה, ואז אין פלא אם גם יצא ביד רמה, ובדרך זה תתפרש גם דעת ר' נהוראי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, כי קדושתו וטהרתו נתקררו בקרבו מעט מעט עד שיצא לתרבות רעה, השי"ת יצילנו מזה בתוך כלל ישראל.