אור הישר (תנ"ך) סא

ועמש"כ בחידושי לערכין ד"ד ע"א

אספה לי שבעים איש מזקני ישראל. הנה מהאי קרא ילפינן בקידושין ל"ב ע"ב דאין זקן אלא חכם, ובספרי הכא כייל כל המקומות שחלק השי"ת כבוד לזקנים ע"ש, ובודאי דכוונת זקנים בכה"מ הוא לזקן שקנה חכמה, ואבן הפינה לחכמת הזקנים במצרים ובמדבר הניח יעקב אבינו. כדדרשו בב"ר פצ"ה עה"פ ואת יהודה שלח להורות לפניו, לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה, והיינו דאמרינן ביומא כ"ח ע"ב מימיהן של אבותינו לא פירשה ישיבה מהם היו במצרים ישיבה עמהם היו במדבר ישיבה עמהם כו'

ויאמר אדוני משה כלאם. ע' כסף משנה פ"ה ה"ה מה' ת"ת שהביא ראיה מהאי קרא לפירש"י בסנהדרין ד"ק ע"א, ועמש"כ בחידושי לסנהדרין שם ולעירובין ס"ג ע"א

ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים. בזבחים ס"ט ע"ב מסיק עלה ק"ו לשכינה י"ד יום, ופי' ר"ת בתוס' שם שהקב"ה נותן באדם כנגד אביו ואמו ועמש"כ בחידושי שם, ועפ"ז ניחא נמי בקידושין ל"ב, דפלוגתא היא ברב שמחל על כבודו אם כבודו מחול, וטרח להביא שם ראיה מקרא ומסברא, ובאב שמחל על כבודו ס"ל לכו"ע דמחול, באין חולק ובלא שום ראיה. וכפי האמור כאן מובן. דניהי דהוקש כבוד אב ואם לכבוד המקום, אמנם אותו הק"ו דתכלם שבעת ימים ק"ו לשכינה י"ד יום, נוכל כמ"כ ללמוד להיפוך על מחילת העון, דאם הקב"ה מוחל לבניו, מכש"כ דתועיל מחילת אב לבניו, ומשו"ה בזה כו"ע ל"פ, ול"צ קרא סברא הוא כנלע"ד

אמנם קשה דבברייתא דר' ישמעאל מסיק דלפי הק"ו הי"ל להסגר י"ד יום אלא משום דאמרינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון ולהכי תסגר רק שבעת ימים, ומהכא ילפינן דין דיו דאורייתא בב"ק כ"ה ובב"ב קי"א ע"ש, ואילו באדר"נ פ"ט מסיק על הק"ו די"ד יום אלא למענך מחול לה ע"ש, הרי דלאו מדין דיו, אלא משום כבודו ותפילתו דמשה נפחת דין עונשה, ואיך נוכל ללמוד מזה לעלמא בכל התורה וצ"ע. שלח

כתרומת גרן פירש"י שלא נאמר בה שיעור ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שיעור אבל חכמים נתנו שיעור כו', ע' מה שהאריך בזה בנודע ביהודא מ"ת חי"ד סי' ר"א.