האחת כו', ואפ"ל דהא האי קרא בע"כ בתוכחה כתיב, להכי נקטו הצד הקשה שיש בזה. משא"כ בקרא דוהשימותי אני את הארץ. דלהורות על הגלות מן הארץ איכא קראי אחריני טובא, ומאי נ"מ להגולים בארצות פזוריהם מה תהיה עם הארץ שהגלו ונתרחקו ממנה. אם לא לאשמעינן המדה טובה שיש בזה כנ"ל, וע' מש"כ בחידושי לעיל שם.