אור הישר (תנ"ך) לו

טומאת נדתן לעונה בינונית הוא ל' יום וחזרת טהרתן היא כעין חסרון ומילוי הלבנה כל חדש כו' ע"ש. פקודי

ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר וגו'. פירש"י ככר ששים מנה ומנה של קדש כפול היה כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ג סי' ל'

ומשחת את מזבח העולה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים. בירושלמי ס"פ לולב וערבה מה המזבח אינו מקדש אלא בדעת אף הכלים לא יקדשו אלא בדעת, וצ"ל דדרשה זו ודאי לאו אליבא דכו"ע היא דהא במנחות ע"ח ע"ב אוקים אביי לעצם הדין בפלוגתא, ומכש"כ ר"פ דקאמר דכו"ע כלי שרת מקדשין שלא מדעת ואי הוה דרשה גמורה לא הוו פליגי בזה, ואפילו לפמש"כ התוס' שם ד"ז ע"א דכוונת ר"פ בפ' התודה דמתוך שמקדש מדעת מקדש נמי שלא מדעת, אכן משם גופה מוכח דגם ר' יוחנן דהסכים להאי דינא לא ס"ל לדרשה זו מדקאמר זאת אומרת כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת והשתא מדוע צריך לדייק מדברי התנא אי אית ליה למילף מקרא, וה"נ איכא למידק מסתמא דגמרא בסוטה רפ"ב, וע' בתוס' ס"פ לולב וערבה ובנועם ירושלמי לדמאי פ"ז ובמש"כ בחידושי למנחות ד"ז ע"א.