אור הישר (תנ"ך) כז

אשר הוצאתיך מארץ מצרים. פירש"י בשם המכילתא כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי ע"כ, ובמד"ר אנכי ה"א שעל מנת כן הוצאתיך מארץ מצרים שתקבל אלהותי עליך כו', וכן במדרשות ומפרשים כולם כאחד יענו ויאמרו טעמים ונימוקים מדוע הזכיר השי"ת ענין יציאת מצרים בראשית דבריו של מתן תורה ע"ש, אולם טעם נכון ונשא מבואר בכוזרי מאמר א' כ"ה כ"ו שלא יאמרו האומות בזמן מן הזמנים שלהם ניתנה תורה, לכן מצא אז הזמן הנחוץ לתת בזה סימן מובהק, בזה שלא אמר אני בורא העולם ובוראכם, אלא אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ועי"ז ידעו כל יושבי תבל לעד לעולם כי רק להעם שהוציאם ממצרים להם ניתנה תורה ולא לזולתם

לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך עבדך ואמתך ובהמתך. והנה מהאי ובהמתך, ילפינן בשבת קנ"ג ע"ב איסור דמחמר אחר בהמתו בשבת, ופירש"י שם וז"ל ורחמנא אמר לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך ואיזהו סתם מלאכה העשויה ע"י שניהם זו היא שהיא טעונה והוא מחמר עכ"ל, והנה אף דבסוגיא דהתם קאמר רבא דאמר קרא לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך בהמתו דומיא דידיה מה הוא בשוגג חייב חטאת כו', שם אפ"ל דכוונתו כיון דבחד קרא כתיבי תרווייהו לכן גם לקרבן וסקילה דיינינן את שניהם בחד דינא, אבל רש"י מפרש בהדיא דמשום דכתיב אתה ובהמתך, הרי דהמלאכה עשויה ע"י שניהם והוא מחמר כשהבהמה טעונה, הלא דע"י פירוש זה סכינא חריפא מפסקא לקרא, דהא בין תיבת אתה ובין תיבת ובהמתך כתיב נמי ובנך ובתך ועבדך ואמתך, האם בכולהו צריכה המלאכה להיות בהשתתפות אחת, וצ"ע כעת, ועמש"כ בחידושי לשבת שם. משפטים

עין תחת עין. הנה בר"פ החובל דרשינן דהוא ממון ואמרינן אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש וקאמר רב אשי אתיא תחת תחת משור כתיב הכא עין תחת עין וכתיב התם שלם ישלם שור תחת השור מה להלן ממין אף כאן ממון ופריך מאי חזית דילפת תחת תחת משור נילף תחת תחת מאדם דכתיב ונתת נפש תחת נפש מה להלן ממש אף כאן ממש אמרי דנין נזקין מנזקין ואין דנין נזקין ממיתה אדרבה דנין אדם מאדם ואין דנין אדם מבהמה אלא א"ר אשי מתחת אשר עינה יליף ליה אדם מאדם ונזקין מנזקין, וקשה דלשקלא וטריא כזו היה מקום אי הילפותא דגז"ש היתה כמו ק"ו דאדם דן מעצמו, משא"כ גז"ש דאין אדם דן מעצמו אא"כ נתקבלה ובאה מסיני כדפירש"י בפסחים ס"ו סוף ע"א וע' ברש"י ותוס' סוכה ל"א ע"א ובתוס' שבת צ"ז ע"א, ובקידושין י"ז ע"א פירש"י וז"ל אין אדם דן גז"ש מעצמו ומסורה היא להם מרבותיהם ומסיני איזו תיבה נכתבה לגז"ש בכל דבר הלמד מחבירו כו' ע"ש. ואם גם בשאר מקומות בש-"ס אשכחן שקלא וטריא כזו, בודאי דגם שם צריך הבנה וביאור נכון כנ"ל, וצ"ע כעת.