אור הישר (תנ"ך) יז

מקבלין טומאה, טפי היה לה למונעו מטעם אשת איש ע"ש, וה"נ אם איתא דעל תביעת זנות ג"כ צריכה לישב שבעה נקיים כמו על תביעת נשואין, טפי היה לה לאמר שצריכה עדיין לישב ז"נ, זולת אם נימא דמעשה זו היתה קודם תקנת חז"ל דתבעוה לינשא כו', או דאשה זו היתה בחזקת מסולקת דמים, מ מקץ

ותבלענה השבלים. וכ' רבותינו בעלי התוס' ז"ל פי' גדלו עד שכסו את האחרות מלשון כבלע את הקדש אבל אין לפרש לשון בליעה ממש דאין מראין לו לאדם דעייל פילא בקופא דמחטא ע"ש, ולולא דבריהם ז"ל היה נלע"ד דלא אמרו האי כללא בש"ס אלא על סתם חלומות, אבל החלומות בספורי התורה הם עניני נבואה ובזה מראים אפילו בכעין דקלא דדהבא ופילא דעייל בקופא דמחטא וראיה מחלומו דיוסף האם יש מקום לאמר דהיה בהרהורי לבו דיממא השתחואות השמש ירח וככבים נגדו עד שראה אח"כ בחלומו, ובע"כ דבכגון זה הוא נבואה

ובזה הנני עומד בברכות דף נ"ה סוף ע"ב אהא דאין מראין לאדם אלא מהרהורי לבו דקאמר רבא תדע דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא כו', וכ' עלה המהרש"א בח"א וז"ל ק"ק מחלום שני של נבוכדנצר שהיה אמתי כתיב רבה: אילנא ותקף ורומיה ימטא לשמיא וחזיתיה לסוף ארעא דדבר זה א"א להיות ובודאי לא הרהר ביה מעולם וי"ל דלאו דוקא נקט ימטא לשמיא כמו ערים גדולות ובצורות בשמים דאמרינן ביה דדבר הכתוב לשון הבאי חולין ד"צ ע"ש. ולע"ד יפלא מדוע נאיד מחלומו של יעקב דסלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ושם אין לאמר דהוא דברי הבאי חלילה. ואפילו חלומו הראשון של נבוכדנצר היה ג"כ באופן שלא יעלה מעולם על רעיון שום אדם בעולם. ובע"כ כמו שכתבתי דכל שמראין אותו מן השמים דרך נבואה מראין גם דברים שאינם בגדר המציאות

, אולם גם עצם דברי הגמרא שם בלתי מובן לע"ד, איך הביא ראיה מקראי דאנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו ורעיוני לבבך תנדע, הלא פירוש דהני קראי מבואר בכתוב גופיה שם שהיה חפץ לדעת ומהרהר מה יהיה אחריו. ועל זה הראוהו מן השמים בחלומו ענין נבואיי, אבל עצם החלום הרי היו דברים שאינם כלל בגדר המציאות, וכן בחלומו דגדעון שופטים ז' האם יעלה על רעיון שום אדם דצליל שעורים יהפוך האהל מלמטה למעלה, הלא דעצם הנבואה מראין אפילו בנמנעות מהרהורי הלב, וצ"ע

ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק. ופירש"י חייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם. וע' ברמב"ן ובמזרחי ובהתוה"מ, ופירש"י הוא מדברי ר' יוחנן במד"ר וע"ש במפרשים, אמנם הלשון יותר מכבוד זקנו משמע דגם בכבוד זקנו חייב רק לא כ"כ כשל אביו, ובדרך זה נוכל להבין