אור הישר (תנ"ך) קנא

דאע"פ שנתונים בצער הגלות בצרות ומרירות, אפ"ה חקוקה אהבת השי"ת בקרב לבבם פנימה. וע"פ הוראת הנסיון שני הפירושים צדקו יחדיו בהבנת הכתוב, דאהבת השי"ת לכנסת ישראל ואהבתם אליו צמודים ודבוקים זב"ז ובשום אופן אין להפריד בין הדבקים, עם ישראל קשורים לאהבת השי"ת אע"פ שהם מעונים בין גליות העמים כאלפים שנה בצרות ומרירות ואינם מתרעמים על מדותיו, וכמ"כ כל עונות בני ישראל ממעשה העגל ולהלן אינם מפריעים את אהבת הבורא לעם בחירתו, ולמופת חותך היו שני בדי הארון שהיו דוחקין ובולטין בפרכת, ועל זה כתיב בין שדי ילין. והתוס' כתבו במנחות צ"ח ע"ב דמעשה נס היה ע"ש, ופשיטא דלא על מגן עביד רחמנא ניסא אלא להראות לכל באי עולם דאהבתו לא תסור ממנו, ועמש"כ בחידושי למלכים א' ח' ח'. ה' י"א

קוצותיו תלתלים. במד"ר א"ר לוי אפילו דברים שאת רואה קוצין בתורה תילי תילים הן יכולות הן להחריב את העולם ולעשותו תל כתיב שמע ישראל ה"א ה' אחד אם תעשה מן הדל"ת רי"ש תחריב לכל העולם כו', וכה"נ בויק"ר פי"ט ובתנחומא ר"פ בראשית ע"ש, ונראה דעל זה רמז ר"מ לר' ישמעאל רבו בעירובין י"ג, דכשסיפר לו שהוא לבלר, הזהירו רבו שלא יחסיר או יותיר אות אחת שבזה יוכל להחריב את העולם, והוא השיבו דלחששא דזבוב שלא ימחוק מן הדל"ת לעשותו רי"ש יש לו תחבולת הקנקנתום ע"ש, וע"פ המבואר הכא הבליע בזה תשובה מחוכמת, שלא היה מנומס לפרש בפיו לפני רבו, כאומר אם יעלה טעות הסופר עד כדי שיחריב, ל"ל לטעות דאות שלם. הרי אפילו בטעות דאות קטן שבין דל"ת לרי"ש יוכל ג"כ להחריב ובכ"ז הוא נזהר למנוע פעולה כזו אפילו בחששא דזבוב כנ"ל. ב ר רות ב' י"ב

ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' וגו'. ע' במפרשים מש"כ על כפל הלשון, ועל תיבת שלמה, האם יעלה על הדעת שתהיה משכרת חסרה מהשי"ת, עד שחז"ל במדרש דרשו רמז לה שלמה יעמוד ממך, אולם בתרגום הלשון יגמול ה' ליך גמול טוב בעלמא הדין על עובדך טב ויהי אגרך שלימא לעלמא דאתי כו' ע"ש

ולעד"נ עפ"מ דכמה תנאים החליטו בברייתא דיבמות מ"ח ע"ב דגרים בזה"ז מעונין ויסורין באין עליהן. וכל חד מהני תנאי יהיב טעמא אחרינא בזה