אור הישר (תנ"ך) קנ

ויעזבו ירושלים עד החומה. הנה בסוכה ט"ו ע"א ובב"ק ס"א ע"ב פירש"י דמקרא זה הוא בספר עזרא, ועמש"כ בזה הגרע"א בגליון הש"ס לסוכה י"ב ע"א. שיר השירים א' ו'

שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי. הנה האי קרא נדרש מרישא לסיפא ומסיפא לרישא שמוני נוטרה את הכרמים בשביל שכרמי שלי לא נטרתי, כן משום שכרמי שלי לא נטרתי לכן שמוני נוטרה את הכרמים, והיינו דדרשו בירושלמי עירובין פ"ג ה"ט אהאי קרא, מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא על שלא שמרתי יום אחד בארץ סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת מי גרם לי להפריש שתי חלות בסוריא על שלא הפרשתי חלה אחת בארץ כו' וע' בת' ראבי"ה סי' קס"ד, ובדוגמא זו אחז"ל באבות כל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול ד"א, והיינו נוטרה את הכרמים האחרים. בשביל שכרמי שלי לא נטרתי

וכן ראינו בהנהגת העולם דהרבה מבעלי הכשרונות המצוינים בעמנו עזבו את מחנה ישראל ויתמסרו בכשרונותיהם להנהגת העולם אצל אוה"ע, וענייני הדת וההנהגה הפנימית שבעמנו השליכו אחרי גום ועזבו לאחרים חילם. ועתה לכו וראו מה עלתה לבעלי כשרון אלו בברלין פאריז ווארשא כו', והלואי יהיו לאת ודגם לבעלי כשרון הגדולים שבעמנו בלונדון ובנוייארק וכדומה, שיתמסרו מעתה ברגשותיהם ורעיונותיהם לקומם ההרס הנורא בארצנו ועמנו ויהיו נוטרים בכרם בית ישראל פנימה, וביחוד עתה באתחלתא דגאולה וקבוץ נדחי ישראל השבורים ורצוצים מכל חלקי התבל, מה מאד דרושה ההתאחדות לעם אלקי אברהם וגבורי הרוח מכל הסוגים להביאם אל המנוחה והנחלה ולטעת אותם על אדמתם לעבדה ולשמרה ברוח התורה הכתובה והמסורה. א' י"ג

צרור המור דודי לי בין שדי ילין. ופירש"י אף שמעלתי בו אמר לשכון שם בין שדי ילין בין שני בדי הארון ע"כ, מלשון זה משמע דהאי קרא נדרש על חסרונם של ישראל במעשה העגל כדפירש"י ג"כ קודם, ובכ"ז מסיק לרבותא דהשי"ת השכין שכינתו בין בדי הארון, ולטעמיה אזיל שכן פירש"י נמי בשבת פ"ח ע"ב אדרשת ריב"ל בפסוק זה, דאע"פ שמיצר ומימר לי דודי בין שדי ילין דקאי על מעשה העגל ובכ"ז השכין שכינתו בין בדי הארון ע"ש, ולכאורה לולא פירש"י היתה מורה פשטות הדרשה, דריב"ל מדבר ודריש בשבחן של ישראל