אור הישר (תנ"ך) טו

ולע"ד בלתי מובן עצם קושיתו בפשוטו הרי הכא בא המלאך כשונא להאבק עמו, ורש"י הביא כאן בשם רז"ל שהיה שרו של עשו, משא"כ התם בא המלאך לעזרו במלחמתו והיה מיכאל שר של ישראל כדפירש"י ביהושע ה' י"ד, ועמש"כ בחידושי לס' יהושע

ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו. וכ' הגאון מלבי"ם ז"ל דיוסף היה יונק עדיין ורחל נשאה אותו על ידיה וע"כ כתיב יוסף ורחל כי הוא קדם בהיותו על ידה ובמה שהיא השתחותה השתחוה גם הוא ממילא לכן כתיב וישתחוו ע"כ. הנה בפירושו זה הכחיש את המציאות דשנות יוסף וגדלו אז המבואר ברש"י, דז"ל נגש יוסף ורחל בכולן האמהות נגשות לפני הבנים אבל ברחל יוסף נגש לפניה אמר אמי יפת תואר שמא יתלה בה עיניו של אותו רשע אעמוד כנגד ואעכבנו מלהסתכל בה מכאן זכה יוסף לברכת עלי עין ע"כ, ובמד"ר שמשם הוא המקור לדברי רש"י, שם הלשון וגבהה קומתו וכסה אותה. וכ' שם בחידושי הרש"ש וז"ל פי' בדרך נס כי בן ששה שנים היה אז, וע"ש עוד ביתר המפרשים דעכ"פ הגאון מלבי"ם ז"ל לא סר בפירושו רק מפירושי כל המפרשים, אלא גם מן המציאות לפי פירושם עפ"ד המד"ר

עוד יש להעיר על סוף דברי המדרש דבשביל פעולתו זאת זכה לברכת עלי עין, דהוא ג"כ נגד דברי הש"ס בברכות דף כ' ע"א שאמרו עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו אין עין הרע שולטת בו ע"ש, הרי דזכותו גרמה לו בזה. משום שלא רצה ליהנות מאשת אדוניו ע"ש

, וישכב אותה ויענה. פירש"י וישכב אותה כדרכה ויענה שלא כדרכה, ע' יומא ע"ז ע"ב רש"י ד"ה מביאות אחרות וביבמות ל"ד ע"ב תוד"ה ולא ובסנהדרין נ"ח ע"ב תוד"ה מי

ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו. ופירש"י הכזונה הפקר ע"כ, והנה לפ"מ דדינה פנויה היתה, ובכ"ז פירש"י על לשון זונה הכתוב בתורה הפקר, ש"מ דס"ל כר"ע ביבמות ס"א ע"ב וע"ש רש"י ד"ה מופקרת, כן היה נראה לכאורה, אבל לפ"מ דהכא לא הפקירה א"ע רק היתה באונס, משו"ה בע"כ ל"ד לכל לשון זונה הכתוב בתורה. לכן י"ל דרש"י לא כוון כלל לסוגיא דיבמות, אלא כוונתו דעשה אותה כעין הפקר, וע' באבן עזרא

והנה בתרגום פי' על אחותנו ית אחתנא, ופירש"י שהוא להורות דקאי רק על דינה. ודלא כיש ספרים שכתוב אחותינו מלא ביו"ד, דמזה היה נראה דקאי על כל נשי ישראל כו' ע"ש, ולע"ד יפלא הלא אז לא היו עוד נשי ישראל רק נשותיהם של אביהם ושל אחיהם, ועליהם בלתי נופל לשון אחותינו, לכן נראה לפ"מ דפירש"י לקמן ל"ה י"ז דעם כל שבט נולדה תאומה וע' בתוס' ב"ב קכ"ג