אור הישר (תנ"ך) יד

היתה בפיתקא של חוה והיא אמרה בפירוש אלי תבא כי שכר שכרתיך, ולא עוד אלא שיצתה גם לקראתו בבואו מן השדה לאמר כן, וי"ל דכל הנשים ודאי רק תובעות בלב מקללתה של חוה, ואם תרצה שיהיו לה בנים בעלי בינה כדא"ר יוחנן די לפניהן להראות רק ענייני חיבה כדפירש"י, אמנם גבי לאה סיפר הכתוב צדקתה, דלפ"מ שמצד עצמו בבואו מן השדה כמסופר בכתוב היה בא באהל רחל, ולכן אף שעתה הוא משועבד לה. מ"מ מצאה שלא מן הנימוס הוא להוציאה מאהל רחל לאהלה, ומשו"ה כתיב ותצא לאה לקראתו בכדי שלא יבא לכתחילה באהל אחותה, ועל ההשתנות, בעל כרחה היתה צריכה לספר לו כי שכר שכרתיך, משא"כ בשאר נשים, וכ"ז הוא לפירש"י בעירובין, אבל הר"ן ספ"ב דנדרים לפי סוגיא דהתם מפרש האי דמרציא ארצויי באופן אחר ע"ש

ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלקים את חרפתי, ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר. במה שיש לדקדק מדוע נתנה רחל שני טעמים על שם יוסף, ובטעם הראשון לשון ותאמר ובשני לאמר, בראשון אלקים ובשני ה', נראה, דהנה בשמות של כל השבטים אשכחן טעם למה קראתו אמו בשם זה דוקא, כמו ראובן כי ראה ה' בעניי וכן כולם, ולכן כמ"כ תיכף כשנולד אמרה לעצמה אסף אלקים את חרפתי, וכדפירש"י שהייתי לחרפה שאני עקרה והיו אומרים עלי שאעלה לחלקו של עשו הרשע ע"ש, ובאמת לפי אותו הטעם היתה צריכה לקרוא אותו אסף, אולם לפי דטעם כזה נאות רק בינה לבין עצמה, ולהכי כתיב בלשון ותאמר, ואחרי דחשבה בדעתה דאסיפת חרפה זו מצאה ידה מצד הדין, דגם היא מנעה חרפת אחותה במסירת הסימנין. להכי אמרה אסף אלקים את חרפתי הוא במדת הדין, אולם היתכן לפרסם ברבים דבשביל זה קראה אותו כן מפני שהיתה עקרה, או משום שהיתה שיחה בפי הבריות שתעלה בחלקו של עשו הרשע, להכי מסיק הכתוב ותקרא את שמו יוסף לאמר, היינו לאמר לאחרים הטעם, דזו היא תפילה להשי"ת יוסף ה' לי בן אחר. ובגדר תפילה לא תוכל לדרוש מצד מדת הדין, לכן אמרה יוסף ה', היינו במדת הרחמים יוסיף לתת לה עוד בן אחר. וישלח

ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ותנצל נפשי. בדרשות הר"ן דרוש ד' כתב דלהכי לא השתחוה יעקב לפני המלאך כאשר עשה יהושע משום דהשתחואה לפני מלאך היא באמת עבודה אסורה לפי שהיא אחת מהעבודות כדתנן בסנהדרין ד"ס ע"ב, ובע"ז מ"ג ע"ב דרשינן אשר בשמים ממעל לרבות מלאכי השרת, וגבי יהושע טעמא אחרינא הוא דשם היה מטטרון דכתיב ביה כי שמי בקרבו, ועמש"כ בחידושי לסנהדרין ל"ח ע"ב.