אור הישר (תנ"ך) קלה

הקדש מינייהו, ואין בזה ג"כ דעת אחרת להשיבם לרשות ההקדש ומשו"ה שפיר שייך בהן יאוש הגזבר. כ"ה ח'

טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. בירושלמי מכות פ"ב ה"ו שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו אמרו להם חוטא תרדף רעה שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו אמרה להן הנפש החוטאת היא תמות שאלו לקוב"ה חוטא מהו עונשו אמר להן יעשה תשובה ויתכפר לו היינו דכתיב על כן יורה חטאים בדרך יורה לחטאים דרך לעשות תשובה ע"כ, הנה מה מאד נכונה כל תשובה לפי ערך המשיב, דע"פ דרכי החכמה אם הוא חכם באמת, והחכמה האמתית הלא היא שרשות גבלות ביראת ה' נאמנה, כאמרם ז"ל באבות פ"ג אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה, ואז אף אם לשעה נתגבר עליו יצרו הרע וחטא. אמנם כשיתנחם אח"כ ויחשוב, מי ומה הוא האדם השפל בריה קטנה ונמוחה היום כאן ומחר בקבר, ולמי הוא חטא לבוראו ובורא כל העולמים חי וקיים לנצח נצחים. וכן אם יתעמק במחשבותיו ורעיונותיו בדרכים כאלו יותר ויותר, הלא בהכרח כי רוח הנוחם אשר בקרב לבבו יפעמו וירדפהו ולא יתן לו מנוח, וצערו ויגונו על חטאו יהיו הרבה יותר אלף פעמים מן ההנאה הפעוטה והמעוטה הבאה לו מן החטא, וא"כ אין לך עונש גדול מזה, ולזאת מה מחוכמת היא תשובת החכמה במלים קצרות, חטאים תרדף רעה

והנבואה המקורבת יותר ויותר לגדולת הבוי"ת, ולפי הבנתה בברואי מטה בכלל ושפלות האנושי בפרט, אין לה ערך ודמיון אחר מלהשיב רק הנפש החוטאת היא תמות, ומיתתה תכפר עליה

לא כן הקב"ה כי הוא ידע יצרנו וכי עפר אנחנו. ומצדו כביכול הוא טוב וישר ע"פ ערך גדולתו, ובידו למחול ולסלוח את חטא האדם מה שאין זולתו, ולכן רק הוא יורה חטאים בדרך תשובה, ובזה יתכפר לו

ואחרי שהתשובה הגמורה היא בעזיבת חטאו. וחרטתו תהיה חזקה כ"כ עד כי יעמיד את השי"ת לעד, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם כמבואר ברמב"ם פ"ב ה"ב מה' תשובה, א"כ אין עוד נ"מ מה גדולה היתה העבירה, כיון דבאותו כח האנושי שעשה העבירה, כן באותו כח גופו מחקה. עד שמוחל העונות יעיד עליו שלא ישוב לכסלה עוד, ולפ"ז שפיר אמרו בירושלמי סנהדרין רפ"י אין כל דבר עומד בפני כל בעלי תשובה, וביותר אמרו בבבלי קידושין סופ"ק דאפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שוב רשעו כו' ע"ש, ועמש"כ בחידושי לקהלת א'. ל"ד י"ב

לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם וגו'. הנה לשון הכתוב מורה באצבע שהוא