אור הישר (תנ"ך) קלד

כ"ד א'

לה' הארץ ומלואה. הנה מהאי קרא למדו שמואל ור' יוחנן בחולין קל"ט ע"א דמקדיש תרנגולתו לבדק הבית ומרדה דעדיין שם הקדש עלה משום דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה ופטור משילוח הקן כדין מוקדשין ע"ש, וקשה הלא בר"ה ד"ו ע"א ילפינן מקרא היכא דאפריש קרבן ולא אקריב דעובר בבל תאחר ומשום דה"א כל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה אלמא דאיצטריך לן קרא לאפוקי מהאי טעמא. והשתא בשילוח הקן דהוא נמי דאורייתא מדוע סגי לן סברא זו בסמיכות אקרא דלה' הארץ ומלואה ולא מצריך קרא לפטורא, ואין לאמר דבר"ה איירי בקדושת מזבח ובחולין איירי בקדשי בדה"ב דהיא רק קדושת דמים, הלא זהו רק אליבא דרב בחולין שם אבל שמואל אינו מחלק בזה ע"ש וצ"ע

והנה התוס' בחולין שם כתבו דלכו"ע אווזין ותרנגולין של חולין. שמרדו בבעליהם והלכו להן הוו הפקר והמחזיק בהן זכה, ובחידושי הרשב"א שם מדמה לשיירא שעמד עליה גייס דכל היכא דאין הבעלים יכולים ליטול יכול למימר מהפקירא קא זכינא ע"ש, ויל"ד קצת מה חידשו הראשונים ז"ל בזה הלא בב"מ כ"ד ע"א תניא המציל מן הארי ומן הדוב מזוטו של ים משלילותו של נהר הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן ע"ש. והשתא מה לי אם היאוש בא מפני שטף המים או משטף האויר בפריחתם על כנפי רוח. עכ"פ הבעלים נתייאשו מהן וממילא הן הפקר והמחזיק בהן זכה וצ"ע

אולם אין להקשות על דבריהם ז"ל מעובדא דר' חנינא בן דוסא בתענית כ"ה ע"א, דאפשר שהחזיר ממדת חסידות, אמנם הא דתנן ס"פ הפרה דחייב על השבת אבידה דעופות ובברייתא דב"מ כ"ח ע"ב תניא אווזין ותרנגולין מטפל בהן ל' יום מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן ע"ש, צ"ל דאיירי שהיו מקושרות בכנפיהן כדאמרינן שם כ"ה ע"ב, ואפ"ל דגם גבי רחב"ד דתענית נמי הכי הוו, וכ"מ לשון הש"ס שם במש"א והניח שם תרנגולין, משמע דלא מרדו רק מדעת הניחן שם כן

ומדי דברי במש"כ הרשב"א שם בחולין קל"ט אהא דכיון דמרדו פקעה להן קדושתייהו דהוא מטעם יאוש הגזבר, הקשה לי ח"א הלא בהקדש לא שייך יאוש כדאמרינן בב"ק ד"כ סע"ב הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת דמי ופירש"י וז"ל בהקדש ליכא למימר שלא מדעת דדעת שכינה איכא הלכיך כהדיוט מדעת דמי, אבל באמת לק"מ עפ"מ שפירש"י בפ' השואל צ"ט ע"ב וז"ל כהדיוט מדעת דמי שהקדש מונח למעול לכל הבא ואין מוחה בידו ורחמנא אמר מאן דמתהני למעול ורחמנא ידע עכ"ל, נמצא דגבי מעילה דרחמנא ידע ולא חסר רק דעת המועל לזכור על שגגתו להביא קרבנו, ואין לנו בזה יאוש הגזבר ולא דעתו אלא דעת המועל כנ"ל, משא"כ בעופות קדשי בדק הבית שמרדו מה תועלת יש בזה דרחמנא ידע היכן פרחו הלא עכ"פ ליתנהו עוד תחת יד הגזבר דליתהני