אור הישר (תנ"ך) קלב

ידיעה להתחשב כמו עם הטוב כן עם הרע, באשר אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אבל דרך רשעים תאבד, שאין להם ערך ממשי, ורק דרך נאבד היה גם בשעת הפעולה עם הבלי הזמן שעמלם לרוח

והנה בברכות ד"ט ע"ב אמרינן דאשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא, אמנם לפ"מ דלפנינו ישנן בתהלים ק"ן פרשיות ובמס' סופרים פט"ז הי"א ובירושלמי שבת פט"ז ה"א איתא דקמ"ז פרשיות שבתהלים הן כנגד שנותיו של יעקב אבינו, א"כ אכתי פשו להו תרתי, וע' תוס' פסחים קי"ז ע"א ובמגילה י"ז סוף ע"ב. א' ב'

ובתורתו יהגה יומם ולילה. הנה בקידושין ל"ב ע"ב דייק הש"ס ממקרא זה דתורה דיליה היא, ומשו"ה אם הרב מחל על כבודו כבודו מחול. ובכ"ז דעת רב חסדא שם דאין כבודו מחול, אולם אם האב מחל על כבודו בזה ס"ל לכו"ע באין חולק דכבודו מחול, אע"ג דלא הביאו לזה שום מקור מקרא

ונלע"ד עפ"מ דאמרינן שם ד"ל ע"ב דהוקש כבוד אב ואם לכבוד המקום, ומסיק וכן בדין ששלשתן שותפין בו ע"ש, ולפי המבואר בנדה ל"א ע"א יש להקב"ה חלק כפול כנגד האב וכן כנגד האם, ולפ"ז מובן הא דתניא בזבחים ס"ט ע"ב, מדין ק"ו כיצד כו' ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים ק"ו לשכינה י"ד יום כמש"כ שם התוס' ועמש"כ בחידושי שם, וא"כ נוכל ללמוד האי ק"ו גופיה לענין מחילה, אף דהוקש כבוד או"א לכבוד המקום, מ"מ כיון שהשי"ת מוחל לבניו, מכש"כ דתיהני מחילת אב לבנו. ומשו"ה בזה ל"צ קרא סברא הוא והכל מודים בזה כנלע"ד. ב' ג'

ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו, במדרש שוח"ט ננתקה את מוסרותימו אלו תפילין של יד ונשליכה ממנו עבותימו אלו תפילין של ראש, וצריך להבין מדוע תפסו דוקא למצוה זו. ולמה חלקוה לשנים, ואף דנ"מ לענין קיומם אי לית ליה אלא חדא וע' מנחות מ"ד ע"א, אבל לענין ביטולם ח"ו, יורה הנסיון דמי שמניח מניח שתיהן ושאינו מניח אינו מניח כל עיקר, ונראה משום דמצות תפילין מורה על השתעבדות המוח והלב ל לעבודת השי"ת, והם השכל והאמונה המונחים בשני מקומות אלו, ושניהם דרושים ללימוד וקיום התורה, כדהארכתי בפ' מטות ע"ש, וזהו משאחז"ל דבאחרית הימים כשיתיצבו ונוסדו יחד על ה' ועל משיחו, ינתקו התפילין של יד היא האמונה, ויאמרו ג"כ נשליכה ממנו עבותימו אלו תפילין של ראש, שאפילו מה שהשכל מחייב ג"כ נבטל רק מפני שבאו ע"י מצות התורה.