אור הישר (תנ"ך) קל

להוציאו בכנף בגדו, והשתא כדאיירי בטומאה הנדבקת מן השרץ אף שהוא בכל הבגד אבל אחרי שהזכיר מקום תפיסת השרץ חזר לפרש הכנף ששם תפוס, ומה לו להזכיר כל הבגד, וכן הרמב"ם בהקדמתו לסדר טהרות כ' כדפירש"י הכא, דז"ל וכאשר לקח השרץ בכנף בגדו היה הבגד ראשון כו' ע"ש, וע' בתוס' פסחים י"ז ע"א, וכולם לא הביאו שכן מבואר בירושלמי סוטה פ"ה ה"ב כנף תחילה ע"ש וצ"ע. זכריה ח' כ"ג

כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם וגו'. הנה בשבת ל"ב ע"ב דריש ר"ל פסוק זה על הזהיר במצות ציצית, ובפסיקתא סי' ל"ז סוף פיסקא קומי אורי נדרש שזה יהיה בביאת המשיח, ומספר זה המסוכם ביחד שני אלפים ושמונה מאות עבדים כמבואר בשני המקומות, יהיו לפ"ד הפסיקתא לכל אחד ואחד מישראל, ולכאורה לפי יתר הפסוקים בסימן זה וע"פ דרשות חז"ל בהם, מוכח יותר כהפסיקתא דמוסב על ימות המשיח, ולפ"ז מדוע בחר ר"ל דוקא מצות ציצית יותר מכל המצות, ובע"כ דדייק לשון הכתוב והחזיקו בכנף איש יהודי וכדפי' במלבי"ם אם יראו ציצית בכנף בגדו שמזה יכירו שהוא יהודי ע"ש. אבל רש"י בשבת שם כתב בשכר הכנף יחזיקו בכנף עשרה אנשים ע"ש. ופירוש זה מתאים יותר עם דרשת ר"ל. וא"כ הדק"ל גם ע"ד הנביא מדוע בחר דוקא שכר מצוה זו ולא אחרת, ואפשר עפ"מ דתניא במנחות מ"ג ע"ב שקולה מצות ציצית כנגד כל המצות כולן. י"א א'

פתח לבנון דלתיך. פירש"י תרגום יונתן פתחו עממיא תרעיכון ע"כ, וקשה אמאי נקט רש"י דוקא הכא פירושא דת"י. הלא ביומא ל"ט ע"ב מפרש ר' יוחנן בן זכאי דהאי קרא קאי על דלתות ביהמ"ק, ורש"י גופיה פי' הכא לעיל בסמוך יוד יוד, לבנון זה בית המקדש, וכן פי' בתרגום אונקלס ר"פ ואתחנן בפסוק ההר הטוב הזה והלבנון בית מקדשא, וכ"ה שם בספרי, וע' ברש"י גיטין נ"ו ע"ב ד"ה לבנון ודבריו התם לקחם ג"כ מספרי שם וצ"ע. מלאכי ב' ס"ז

כי שנא שלח וגו', בשלהי גיטין דרשי ליה לקרא על גירושי אשה מבעלה לכל חד כדאית ליה, וע"ש בפירש"י ובמש"כ עה"ג ובתשובות הר"ן סי' ט"ו וע"ע בירושלמי קידושין פ"א ה"א ובב"ר פרשה י"ח ה'.