אור הישר (תנ"ך) קכז

מיכה ד' ו'

ביום ההוא נאם ה' אספה הצולעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי. בברכות ל"ב ריש ע"א פירש"י וז"ל ואשר הרעתי אני גרמתי להם שבראתי יצר הרע, ועלה אחז"ל שם אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל חד דכתיב ואשר הרעותי וחד דכתיב הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל וחד דכתיב והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר ע"ש, וקשה מדוע הביא הראיות מקראי דדברי קבלה ולא ממש"כ בפ' נח ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו ופירש"י מנעריו כתיב משננער לצאת ממעי אמו נתן בו יצר הרע ע"ש, הלא מקרא מלא בתורה שהשי"ת אמר אחר המבול דחטא האדם מצא מסילות בלבבו ע"י היצר הרע, ומה לנו לימוד זכות גדול מזה, וצ"ע. נחום א' ג'

ה' ארך אפים וגדל כח ונקה לא ינקה ה' בסופה ובסערה דרכו וענן אבק רגליו. הנה כל המפרשים נלאו לפרש האי סיפא דקרא, המשך התיבות דענן אבק רגליו, כן אבק רגליו של מי, ועל איזה ענן מורה הנביא

ונלע"ד עפ"מ שדרשו בחולין צ"א ע"א עה"פ ויאבק איש עמו שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד כתיב הכא בהאבקו עמו וכתיב התם וענן אבק רגליו, וגם שם בלתי מובן מה ענין אבק רגליו לכסא הכבוד, אולם בזוה"ק פ' וישלח בפסוק ויאבק איש עמו שם מבאר דרשה זו באריכות קצת, דההוא מלאך שרו של עשו היה ואיהו סמאל בגין כך דינו הוא שיעלה אבק דרגליו עד כסא הכבוד שהוא מקום המשפט, ומפרש שם עד עלות השחר בגין דגלותא השתא כליליא דמיא ושלטא ההוא אבק על ישראל, ומסיק דיסלק נהורא ויתנהר יממא וכדין ישלטון ישראל ולהון יתיהיב מלכותא כו', וכן מבואר נמי במד"ר ס"פ עקב דהאי קרא דענן אבק רגליו קאי על זמן הגאולה העתידה בב"א, ועפ"ז מובנת הגז"ש דויאבק איש עמו עם ענן אבק רגליו, דכל חשכת הגלות הארוך הוא מאבק שר של עשו שנגע בכף ירכו, הם תולדות יעקב אבינו בכל הדורות עד כסא הכבוד שיהיה השם שלם והכסא שלם, והאי ענן הוא כמבואר בדניאל ז' י"ג חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה ועד עתיק יומיא מטה ופירש"י