אור הישר (תנ"ך) קכד

דגנך, והכא איירי באין עושין רצונו של מקום ע"ש, אמנם יל"ד התינח למאן דס"ל שם י"ז ע"ב, דכל העולם כולו נזונין בצדקה והצדיקים נזונין בזכותם, משו"ה שפיר קרי ליה דגנך, דהאי קרא קאי על והיה אם שמוע תשמעו שהם צדיקים, אבל למ"ד התם דכל העולם נזונין בזכותם וצדיקים אפילו בזכות עצמן אין נזונין, אמאי קרי הכתוב דגנך הלא הם אינם נהנים מזכות עצמן. ו' ז'

והמה כאדם עברו ברית. ופירש"י כאדם כאדם הראשון, והנה בסנהדרין ל"ח ע"ב דרש ר' יצחק דאדה"ר מושך בערלתו היה כתיב הכא כאדם עברו ברית וכתיב התם את בריתי הפר ר"נ אמר כופר בעיקר היה כתיב הכא הפר ברית וכתיב התם ויאמר על אשר עזבו ברית ה' אלקי אבותם ע"ש, והנה שם כ"ט ע"א אמרו דנחש הקדמוני הי"ל לטעון דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ע"ש, והשתא לפ"מ דדרשו מהאי קרא דכופר בעיקר היה, ולגבי מומר אינו מועיל טענת דברי הרב כו' כמש"כ הפמ"ג בספרו שושנת העמקים כלל יוד וע' בשעה"מ פ"ה הי"ד מה' מלוה ולוה

וי"ל ראשונה לאו הלכתא פסיקא הכי היא, רק הם סמכו ע"ד הרמ"א בחו"מ סי' שפ"ח סט"ו, אמנם הש"ך שם ס"ק ס"ז חולק על זה וע' בחידושי הגרע"א לב"מ ד"י ע"ב, ועוד הרי אגדות חלוקות הן דבעירובין י"ח ע"ב תניא היה ר"מ אומר אדם הראשון חסיד גדול היה כו', עוי"ל דכל דברי האמוראים שאמרו דכופר בעיקר היה כו', הוא רק על הזמן שאחר החטא, דעלה קאי קרא דהמה כאדם עברו ברית, משא"כ הטענה דדברי הרב שומעין הלא היתה על הזמן דקודם החטא, ואז בודאי דלכו"ע היה מוחזק בכשרות, דנופל עליו לאמר דברי הרב שומעין

והנה המל"מ בפ"י ה"ז מה' מלכים כ' דהא דדרשו דמשוך בערלתו היה מדכתיב הכא כאדם עברו ברית וכתיב התם את בריתי הפר אסמכתא בעלמא הוא ע"ש, וקשה בשלמא הא דאמרינן ביבמות ע"ב ע"א את בריתי הפר לרבות את המשוך ומסקינן מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ניחא דזו היא אסמכתא ככל אסמכתות בש"ס אקרא, משא"כ הכא דיליף בגז"ש דלא ניתן לדרוש מעצמו כמו לרש"י כן לתוס' בסוכה ל"א ע"א, ופירש"י בשבת קל"ב ע"א ובפסחים ס"ו ע"א משום דגז"ש היא מסיני א"כ איך נימא דגז"ש נאמרה מסיני לאסמכתא בעלמא, וכמ"כ קשה בתוס' יבמות ע"ב ע"א ד"ה ומדבריהם המובא שם במל"מ ע"ש, ואפ"ל דסוגיא דסנהדרין ס"ל כמ"ד בנדה י"ט ע"ב דגז"ש דדברי קבלה יוכל לדון מעצמו ועמש"כ הגאון מהר"ץ חיות ז"ל בספרו תורת נביאים קונטרס תורת נביאים או דברי קבלה.