אור הישר (תנ"ך) קכב

קאי בהכרח רק על דיני ממונות, והוא מבאר בזה קושית הש"ס על דיני נפשות וצ"ע כעת. כ"ב ו'

גלעד אתה לי ראש הלבנון ופירש"י גלעד אתה המקדש שממנו צרי ורפואה לכל העולם ע"כ והנה בספרי ר"פ ואתחנן בפסוק ההר הטוב הזה והלבנון, הובא פסוק דהכא להורות דלבנון זה ביהמ"ק ולמה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל, וכן פירש"י בגיטין נ"ו ע"ב. ולא ידענא אמאי סמיך רש"י הכא שם ביהמ"ק על תיבת גלעד, וע' יומא ל"ט ע"ב וברש"י זכריה יוד יוד. כ"ב ז

אל תבכו למת ואל תנודו לו. במו"ק כ"ז ע"ב אל תבכו למת יותר מדאי ואל תנודו לו יותר מכשיעור הא כיצד שלשה ימים לבכי ושבעה להספד ושלשים לגיהוץ ולתספורת מכאן ואילך אמר הקב"ה אי אתם רחמנים בו יותר ממני ע"כ, ולפ"ז קשה הא דאמרינן בפרקי דר"א פל"ב שלש שנים עשה יצחק אבל על שרה אמו לאחר ג' שנים לקח את רבקה ושכח אבל אמו כו' ע"ש, ואפ"ל דענין אבילות דהתם היתה עפ"מ דאמרינן שם במד"ר הובא ברש"י שם, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דולק מע"ש לע"ש וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקה וכשבאת רבקה חזרו ע"ש, ועפ"ז הרי לא היה אבלו כשאר כל אדם רק חסרון הסימנים גרמו לו כעין אבל על העדר אמו, אלא כשבאת רבקה וחזרו, אז חיתה אצלו כהוראה מן השמים שהחסרונות נתמלאו ושכח אבל אמו כנ"ל. יחזקאל כ"ד י"ז

פארך חבוש עליך וגו', בסוכה כ"ה ע"ב א"ר אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מתפילין שהרי נאמר בהן פאר מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך את הוא דמחייבת אבל כו"ע פטירי, וכ"ה בכ"מ בש"ס, והקשו התוס' בסוכה שם סוף ע"א ובכתובות ד"ו ע"ב, מ"ש לגבי תפילין אמרינן דדוקא ליחזקאל נאמר ולא לשאר אבילים וגבי תלמוד תורה ילפינן שאר אבילים מיחזקאל דאמרינן אבל אסור בת"ת מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום וע"ש מה שתרצו, ולע"ד אפ"ל עפמש"כ רש"י במו"ק כ"א ע"א בד"ה ואסור לקרות, דאיסור לימוד התורה לאבל הוא משום לתא דשמחה ע"ש, ולפ"ז י"ל דחז"ל הבינו דבנוגע לשמחה אין נ"מ בין אבילות דיחזקאל לשאר אבלים.