אור הישר (תנ"ך) קכא

ששחט משבט אפרים כמבואר בתנחומא ס"פ בחקותי, ואם מה' היתה זאת לו לעונש מה היה מועיל אם היה הולך אצל פנחס, אפשר שהיה נעלם ממנו ג"כ כמו מן הסנהדרין, ומדוע נסתלקה רוה"ק מפנחס מפני שהוא לא הלך אצל יפתח להתיר נדרו כמבואר במדרשים שם, כיון שמן ההשגחה היתה כן לענוש את יפתח, ועמש"כ בחידושי לערכין כ"ח ע"א

ועל כולם בלתי מובן לע"ד איך הסמיכו חז"ל דברי הנביא בזה לנדר יפתח, שאין זה לא דבר הלמד מעניינו ולא דבר הלמד מסופו, רק כל הדברים סובבים על הכלל, ובפסוק זה גופיה מסיק מדוע לא עלתה ארוכת בת עמי. ומה מקום יש להסב אותו לנדר יפתח, וצ"ע. י"ט ה'

אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי. בתענית דף ד' ע"א אשר לא צויתי זה בנו של מישע מלך מואב כו' ולא דברתי זה יפתח ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם, וקשה הרי משנה מפורשת היא בערכין כ"ח ע"א המחרים בנו ובתו כו' אין מוחרמין שאין אדם מחרים שאינו שלו, ולפ"ז נדר יפתח אפילו היתר לא בעי מפני שלא חל מתחילה, ובכ"ז אשכחן בתנחומא ס"פ בחקותי, שבת יפתח בעצמה הלכה אל הסנהדרין לדרוש היתר לנדר אביה ולא מצאו בעון אותן ששחט משבט אפרים ע"ש, הרי דעונש זה היה מן השמים על יפתח ואיך סבבו חז"ל את דברי הנביא ולא דברתי זה יפתח. אם לא נאמר דמדרשות חלוקין הן

כן אהא דאמרו ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם, א"כ איך הוכיחו במו"ק י"ח ע"א ברית כרותה לשפתים, ממה דאברהם אמר אל נעריו ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם. הרי לכתחילה לא חשב הקב"ה שאברהם ישחוט את יצחק רק לנסותו אמר כן, א"כ אין הברית כרותה לשפתים גרם לזה, ואפילו לא היה אומר כן אל נעריו. ג"כ היו חוזרים שניהם וצ"ע. כ"א י"ב

בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט. הנה האי קרא דוקא במלכי בית דוד אבל מלכי ישראל לא דן ולא דנין אותם כדאמרינן בסנהדרין י"ט ע"א, אמנם התוס' הקשו שם על מלכי בית דוד איך הוא דן, הלא אין מושיבין מלך בסנהדרין. ותירצו דזהו רק בדיני נפשות והכא מיירי בדיני ממונות כו' ע"ש, והנה מפסוק גופיה מוכח ומוכרח דקאי על ד"מ, כדמסיק הנביא והצילו גזול מיד עושק, ועפ"ז נפלאתי ע"ד רש"י במגילה י"ד סוף ע"א, שפירש אהא דוכי דנין דיני נפשות בלילה וז"ל והא כתיב דינו לבקר משפט וכתיב והוקע אותם לה' נגד השמש ע"ש, והוא פלא דמקדים קרא דדברי קבלה לפסוק הכתוב בתורה דמיניה ילפינן באמת בסנהדרין ל"ד ע"ב דדיני נפשות דנין ביום, והאי דינו לבקר משפט