אור הישר (תנ"ך) קכ
Ohr Hayashar tanach 120 · אור הישר (תנ"ך) · free full Hebrew text
Open in the reader →אמנם לכשנתבונן נראה דהנה שני פעמים כתיב ובשמו תשבע בפ' ואתחנן ובפ' עקב, ובשניהם התחלת הפסוק את ה"א תירא ואותו תעבוד ובו תדבק, ובזה שפיר העיר והאיר לנו המדרש, דגם הנביא ירמיה כשכתב ונשבעת חי ה', מסיק באמת במשפט ובצדקה, הרי דאף שבועת אמת ולעשות מצוה צריך ג"כ זהירות וזריזות יתירה, כדי שלא תהיה הפסד של מוציא שם שמים לבטלה יתירה על שכר המצוה, ולהכי קאמר אמר להם הקב"ה לישראל לא תהיו סבורים שהותר להשבע בשמי אפילו באמת אין אתם רשאין להשבע בשמי אלא אם יש בכם כל המדות האלו שנאמר את ה"א תירא ואותו תעבוד ובו תדבק כו' ע"ש, והשתא ניחא דדוד המלך שהרגיש בנפשו שיעשה המצוה בשלימות מצד יראת הרוממות, עבודת ה' נאמנה ודביקת השי"ת באמת, אצלו היתה גם המצוה של השבועה לקיים את המצוה למצוה דאורייתא, והיה נוטל שכר על השבועה ועל המצוה, וכן על כל מי שעומד במדרגה גבוה כזו, כתב הרמב"ם דגם השבועה היא מצוה, משא"כ בסתם ב"א אצלם היא רק היתר לזרוזי נפשיה כלשון הש"ס, היינו אם ירגיש בנפשו שהשבועה תועיל לו לזריזות המצוה, ועפ"ז ניחא מש"כ הרמב"ם בפי"א ה"ג מה' שבועות וז"ל ומותר לאדם להשבע על המצוה לעשותה כדי לזרז א"ע כו' ע"ש, ולכאורה לפי שיטתו בסה"מ הרי היא מ"ע דאורייתא, ואיך החליפה בהיתר, אולם לפמש"כ מובן מאד, דבמנין המצות דקאי אקרא דאת ה"א תירא וגו', אצל אדם כזה חשבה למ"ע, משא"כ בספר היד שמדבר אל כלל ישראל, להם הוא רק היתר, היינו אם הפרט ירגיש בעצמו שיבא עי"ז לקיום המצוה בשלימות גמורה כנלע"ד. ו' ט"ז
הובישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבשו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנופלים וגו'. ופירש"י הבישו עליהון למיבהת גם בוש לא יבושו אינם מתביישין ממעשיהן הרעים ע"כ. ביאור דבריהם עפ"מ דאמרינן בברכות דף י"ב ע"ב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו, וזהו מש"א הכתוב, הובישו כי תועבה עשו וכדפירש"י עליהון למיבהת. ופי' אם כן היו עושים אז היה טוב כי היה להם כפרה בשביל שהם היו מתביישים אבל עתה אחרי דגם בוש לא יבושו גם הכלם לא ידעו, ועושים מעשיהם בפרהסיא, לכן יפלו בנופלים, כדאמרינן בברכות דף ל"ד ע"ב חציף עלי מאן דמפרש חטאיה שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. וע"ש בתוס' וברש"י חולין מ"א ע"ב ד"ה לא שנו. ח' כ"ב
הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם. בתענית דף ד' ע"א דריש האי קרא על נדר יפתח שלא הלך להתיר נדרו אצל פנחס, וקשה הרי אצל הסנהדרין הלכה בת יפתח בעצמה אולי ימצאו פתח לנדר אביה, וה' העלים מהם בעון אותן