אור הישר (תנ"ך) יב

בברכות ל"ה ע"ב דר' ישמעאל ס"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ, ור"ש בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה כו' תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים כו' ע"ש, והנה פלוגתא נפלאה במינה כזאת, נוגעת לכל ישראל בכל המקומות הדורות והזמנים באין יוצא מן הכלל, וחזינן בברכות שם דאביי ורבא גטו לדעת ר' ישמעאל ע"ש, ובאבות כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה. וע"ע סוף קידושין, ועפ"ז י"ל דבשיטה זו נחלקו ג"כ יעקב ועשו. דיעקב היה איש תם יושב אהלים. וחשב שפרנסתו יזמין לו השי"ת ומלאכתו תהיה נעשית ע"י אחרים, ועשו יודע ציד איש שדה, החזיק מלאכת הצידה לפרנסתו, ובדרך זה היו מחולקים בדרכיהם לעיני אביהם, יעקב למד בתמידיות תורת אביו, ועשו הלך ג"כ לצוד ציד למטרת פרנסתו, אכן אחרי אשר כלה מלאכת הצידה. גם עשו הטה אזן למה שאביו למדו, עכ"פ משום כבוד אביו, כדאמרינן בב"ר שם פרשה ס"ה סי' ט"ז אר"ש בן גמליאל כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששימש עשו את אביו כו' ע"ש, והנה יצחק לגרמיה דבודאי עסק בתורת אביו אברהם אשר למדו, בכ"ז נהג בדרכי חייו גם מנהג דרך ארץ כדכתיב ויזרע יצחק, ויחפור את בארות המים. ויעתק משם ויחפור באר אחרת, ועפ"ז לא ראה יצחק בעשו שום דבר רע במה שעוסק ג"כ בפרנסה, דזה לא היה נחשב אצלו לחסרון, דהוא ג"כ שיתף דרך ארץ לתורה בדרכי חייו, ומכש"כ דבניו הם היסוד לכל הדורות הבאים, ולכלל האנושי הוא מהנמנע להתנהג בדרך יעקב, וכדהעידו חז"ל בברכות שם הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם, ואפילו יעקב גופיה כשלא היה עוד על שלחן אביו ובא אצל לבן היה מוכרח לעסוק ג"כ בדרך ארץ, וזהו מה שמבואר בכתוב ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, ומשום דטעם זה כי ציד בפיו נוכל להבין כמדרשו דעשו היה צד את יצחק בפיו ומרמהו, ועוד פירושים כאלו, לכן מפרש בתרגום ורחם יצחק ית עשו ארי מצידיה הוה אכיל, פי דעשו גופיה אכיל מצידיה ועשה לו זאת ניר לפרנסתו. וזאת נשא חן בעיני יצחק דיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, כן היה נלע"ד לולא פירש"י בהבנת התרגום. ו ויצא

ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה' בעניי. ופירש"י רבותינו פירשו בברכות ד"ז ע"ב אמרה ראו מה בין בני לבין חמי שמכר הבכורה ליעקב וזה לא מכרה ליוסף ולא ערער עליו ולא עוד שלא ערער עליו אלא שבקש להוציאו מן הבור, והקשה בתורה תמימה מדוע סבבו בש"ס כוונה אחרת על שם ראובן הלא בקרא גופיה מבואר סבת שם זה כי ראה ה' בעניי וע"ש מה שתירץ בדוחק, וראיתי מובא בשם ס' אחד שקשה לרבותינו שבכולן