אור הישר (תנ"ך) יא

ויותר, וכשבאת רבקה והסימנין חזרו היה הפסק האבילות כעין טבעי. משא"כ באנשים אחרים, וצע"ק. תולדות

אברהם הוליד את יצחק. בב"מ פ"ז ע"א אוה"ע מרננים ואומרים ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בנינו הוא כו' מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם פתחו כולם ואמרו אברהם הוליד את יצחק ע"כ, מלשון הש"ס משמע דלאחר הרינון נהפך קלסתר פניו, אבל בתנחומא מבואר דמשעת היצירה נאמר להמלאך שיעשה כל איקונין שלו כדמות אביו, וכן משמע ברש"י הכא, וע' ברבותינו בעלי התוס' עה"ת ובר"ע מברטנורא וברא"מ שם

ויעתר לו ה'. ביבמות ס"ד ע"א ויעתר להם מבע"ל לפי שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק כו' ע"כ. כה"ג בברכות כ"ז ע"ב נוקמי לר"ע דילמא עניש ליה דלית ליה זכות אבות אלא נוקמיה לר"א בן עזריה כו'

ויגדלו הנערים. פירש"י כל זמן שהיו קטנים לא היו מעשיהן ניכרין כיון שנעשו בני י"ג שנה זה פירש לבית המדרש וזה פירש לע"ז והקשו רבותנו בעלי התוס' עה"ת הלא כשהיה עשו בן י"ג שנה היה אברהם חי עוד שתי שנים דעשו לא מרד עד שמת אברהם ע"פ ההבטחה תקבר בשיבה טובה שלא יראה עשו בן בנו יצא לתרבות רעה והביאו בשם הירושלמי דפריך הכי ומשני דאותן שנתים מרד במטמוניות אבל לאחר מותו מרד בפרהסיא ע"ש. וקשה הלא ברבותנו בעלי התוס' מובא דברי המדרש אקרא דויצא הראשון אדמוני דכשראהו סבר שלא נבלע בו דמו כעובדא דנתן הבבלי ולא רצה למולו לשמונה ימים וכשעבר שנה או שנתים ולא הלך מראהו אמר הואיל ולא מלתי אותו כמוני אמתין עד שיהיה בן י"ג שנה כמו ישמעאל אחי וכשהיה בן י"ג שנה עכב בעצמו ולא רצה למול ע"ש, ולפ"ז הרי אין לך פרהסיא גדולה כזו דמבעט במצות מילה, וזה הלא היה כשהיה בן י"ג שנה והדק"ל שמרד בחיי אברהם, וצ"ל דבמצות אחרות עדיין לא מרד, ומרד זה בע"כ הסתירו מאברהם שלא לצערו ועדיין צ"ע

ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו. ובתרגום ורחם יצחק ית עשו ארי מצידיה הוה אכיל, ובפירש"י בפיו כתרגומו בפיו של יצחק ע"כ, ונלאו המפרשים להבין איך אפשר שיהיה יצחק אבינו משוחד באהבתו לאותו רשע מפני שנהנה מאכילתו, ולכן לולא פירש"י והבנת כל המפרשים בלשון התרגום היה נלע"ד, עפ"מ דתניא