אור הישר (תנ"ך) קי

והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה. ע' יבמות ס"פ החולץ ובתשובות הרשב"א סי' קמ"ח ובמש"כ בחידושי לישעיה ל"ח. דברי הימים א' ז' נון בנו יהושע בנו. בפסחים קי"ט ע"ב אמרינן דלאחר סעודת הצדיקים דל דלעתיד לבא כשיתנו ליהושע כוס של ברכה לברך אומר להם איני מברך שלא זכיתי לבן דכתיב נון בנו יהושע בנו ע"ש, וצ"ל דהאי לא זכיתי לבן דוקא הוא, לפ"מ דמסקינן במגילה י"ד ע"ב דבני לא הוו ליה בנתן הוו ליה, ועפ"ז קשה לשון הש"ס בעירובין ס"ג ע"א, דא"ר לוי כל דמותיב מלה קמיה רביה אזיל לשאול בלא ולד, ומביא ראיה דמשום דיהושע אמר אדוני משה כלאם דהוא כמורה הלכה בפני רבו להכי כתיב נון בנו יהושע בנו ע"ש, ולפי הנ"ל הרי בנות היה ליה, והוה ליה למימר בלא בני, ואמאי קאמר בלא ולד וצ"ע. י"ב י"ח

ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים לך דוד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעוזרך וגו'. הנה מהכא נפקא לן ס"פ הנזקין שכופלין שלום למלך, ומזה שמעינן נמי דגם ריב"ז דאמר שלמא עלך מלכא שלמא עלך מלכא כדאמר התם דנ"ו ע"א, לא היתה ג"כ שיחה פשוטה בכפילא, או מנימוס וד"א, רק דינא הכי, וגם הוא גמר לה מהאי קרא דהכא, ואילה"ק מדוע לא גמר מהא דכתיב בפ' ויגש, דיעקב ברך לפרעה באותו מעמד שתי פעמים די"ל דאפילו לפירש"י שם לא היו שתיהן ממין אחד, אלא אחת שאילת שלום ואחת ברכה, משא"כ הכא בקרא, וכן בגיטין בשני המקומות, שתיהן שאילת שלום, ולפירוש הרמב"ן עה"ת היו שם שתיהן ברכות ולא שאילת שלום כלל ע"ש ועוד דהתם היו אחת בכניסתו ואחת ביציאתו כמבואר בקרא, והבא שתיהן בפגישה ראשונה, וכל הדברים ביחד בלתי מוכח רק מהאי קרא. ד דברי הימים ב' ל' ב'

ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלים לעשות הפסח בחדש השני, והנה אהאי קרא בעי הש"ס לאמר בברכות ד"י ע"ב דחזקיה עיבר ניסן בניסן. עד דמסיק דטעה בדשמואל דאמר אין מעברין את השנה ביום ל' של אדר הואיל וראוי לקבעו ניסן ואיהו סבר הואיל וראוי לא אמרינן ע"ש, והנה שמואל קאמר אין מעברין כו', והוא לכתחילה. ובעי הש"ס בסנהדרין י"ב ע"ב עיברוה מאי אמר עולא אין מקדשין את החדש קידשו מאי אמר רבא בטל העיבור ר"ג אמר