אור הישר (תנ"ך) קט

הלא זו היא הראיה מקרא דמשרתו אינו קדוש ומדוע מוקפת, ונראה דבע"כ קרא דויגש גחזי להדפה לאו ראיה היא על תיבת קדוש הוא, למידק דמשרתו אינו קדוש, דהא גחזי הדפה כשבאת לבקש רחמים על בנה המת, והיא אמרה קדוש הוא זמן רב קודם, והוא בראשית בא אלישע להתארח בביתה, ובתוך הזמן ברך אותה לזכות לבן ויגדל הילד וגו' עד שמת, ואיך נימא דמשום שגחזי נהג עמה בפריצות אחרי מות הילד, לכן ידעה לאמר כאשר אלישע בא לביתה דמשרתו אינו קדוש, ואף אם נימא דלא היא אמרה הכי אלא הכתוב, כשכלל את כל ספור מהמעשה רמז בתיבת קדוש הוא דמשרתו אינו קדוש, ומביא ראיה לדבריו מקרא דויגש גחזי להדפה, א"כ קשה נמי מדוע הזכיר הש"ס שני פעמים ר' יוסי ב"ר חנינא, רק היל"ל הוא קדוש ומשרתו אינו קדוש שנאמר ויגש גחזי כו' ואמר ריב"ח, ובע"כ דשתי דרשות נפרדות נינהו ודרשה ראשונה דייק ר' יוסי ב"ח מתיבת הוא, ודרשה שניה דייק איהו גופיה מתיבת להדפה, ובודאי דצריך למחוק תיבת שנאמר, וכן משמע בירושלמי יבמות פ"ב ה"ד ובסנהדרין פ"י ה"ב, דדרשת דלהדפה הביאו משום ר' יוסי ב"ח ודרשת דקדוש הוא משום ר' יונה. ח' ה'

ויאמר גחזי אדוני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע. והנה בסנהדרין ד"ק ע"א אמרו, דלכך נענש גחזי מפני שקרא לרבו בשמו, ומשום זה החליטו דכל הקורא לרבו בשמו הוא אפיקורוס, ופירש"י דהיינו שאומר פלוני ואינו אומר מורי ורבי פלוני, והכ"מ פ"ה ה"ה מה' ת"ת הביא סמך לדבריו ממה שאמר יהושע אדוני משה ע"ש

והנה בזה ניחא בנזיר מ"ט ובקידושין נ"ב דאמר סומכוס כך שנה לי ר"מ, הרי לפי המבואר ברמב"ם שם וביו"ד סי' רמ"ב דדין זה הוא גם לאחר מיתה. א"כ איך קרא לרבו בשמו, ובע"כ נ"כ דכיון שצירף תיבת רבי לשמו הפרטי שפיר דמי, וביותר י"ל דשם רבי מאיר ניתן לו מבני דורו מפני שהאיר עיני חכמים בהלכה, אבל שמו הפרטי היה ר' נהוראי כדאמרינן בעירובין י"ג ע"ב, ולפ"ז אדרבה במה שקראו רבי מאיר היה זה שם תואר של כבוד. י"ז ל"א

והעוים עשו נבחז. בסנהדרין ס"ג ע"ב הגרסא והעוים עשו את נבחן בנו"ן. וע' תוס' שבת נ"ה ע"ב ד"ה מעבירם, ובגליון הש"ס שם הביא מכמה וכמה מקומות דהמסורת שלנו מחולק עם הש"ס. כ' ד'

ויהי ישעיהו לא יצא העיר התיכונה וגו'. ע' עירובין כ"ו ע"א ובמש"כ בחידושי שם.