אור הישר (תנ"ך) קז

וקשה הלא השי"ת אמר כן שישים עינו לטובה על הבית המקדש לעולם אבל איך נופל לפנינו להפוך פשטות המקרא על רקיקה, ומכש"כ לפ"מ דבתרגום יונתן מסיק בפסוק דהכא, אם רעותי מתעבדא תמן כל יומיא, וברש"י ורד"ק הביאו כן פירושן זה, המורה יותר דוקא על הזמן שביהמ"ק קיים וישראל עושין רצונו של מקום, ולא על זמן הזה שהוא בהסתר פנים ר"ל, ולפ"ז לאו ראיה היא כ"כ מהא קרא, והלא כל דברי ריב"ל הוא להורות איסור רקיקה בזה"ז על הר הבית, א"כ ל"ל לדרוש מקרא דדברי קבלה, הרי דבר זה בתורת משה נאמרה, והשמותי את מקדשיכם, ודרשו במשנה מגילה כ"ח ע"א קדושתן אף כשהן שוממין. וכן הרמב"ם ספ"ו מבית הבחירה הבדיל ג"כ ע"י פסוק זה דפ' בחקותי בין קדושת שאר ארץ ישראל לקדושת. המקדש וירושלים בזמן הזה ע"ש וצ"ע. י"א ו'

ויעש שלמה הרע בעיני ה' וגו'. משמע דמשום האי קרא קאמר רב יהודא א"ר בסנהדרין ק"ד סוף ע"ב בקשו עוד למנות אחד כו', אמנם ר' יונתן הלא פליג עלה ס"פ במה בהמה. דהא קאמר כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה כו', ועפ"ז שפיר מספקא לחכמי הש"ס ביומא ס"ו ע"ב פלוני מהו לעוה"ב, וע"ש ברש"י ותוס' ד"ה פלוני, ולכאורה ילה"ר דסוגיא דברכות כ"ט ע"א ס"ל כר' יונתן דשבת שם, מדלא הביא ראיה להא דתנן באבות אל תאמין בעצמך עד יום מותך, משלמה בן דוד והביאו מיוחנן כהן גדול, ש"מ דס"ל דשלמה לא חטא רק משום דלא מיחה בנשיו, ואפשר נמי לאמר דגם לסוגיא דברכות מספקא להו אהא דשלמה כמו ביומא שם וצע"ק. י"ז י"ג

אך עשי לי משם עוגה קטנה בראשונה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרונה. ע' בתוס' ב"מ קי"ד ע"ב סוף ד"ה מהו. י"ז כ"א

ויתמודד על הילד וגו'. ואין להקשות הלא אליהו זה פנחס והיה כהן ואיך היה מתמודד על הילד המת, די"ל שהיה ברור לו שיחייהו לכך היה מותר משום פקוח נפש כדכתבו התוס' בב"מ קי"ד ע"ב בד"ה א"ל. י"ח כ"ז

ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא וגו', ע' ברש"י ובשאר מפרשים, והנה מהאי קרא עכ"פ תרתי ש"מ, חדא דמותר להתגרות ברשעים, ועוד דליצנותא דעכו"ם שריא, ובברכות דף ז' ע"ב ובסנהדרין ס"ג ע"ב דשם הוא המקור להני תרתי מילי, לא הביאו לסמך לדבריהם מהאי קרא דהכא, וצע"ק.