אור הישר (זבחים) פו

חייא, וכ"ה גרסת הראב"ד ובהתוה"מ שם, וע"ש בפ' אמור ובמפרשים שם

שם אם נאמרו קלות למה נאמרו חמורות כו', ע' תו"כ אמור פרק ד' ובמפרשים שם ושם פ' צו פרק ט"ו ובילקוט רמז תק"ב

רש"י ד"ה פקע. שאם ירד יעלה ואיסור נותר וטמא להכי נמי פקע שלא יתחייב האוכלו מידי, ע' בהגהות הב"ח, וע' בכריתות י"ד ע"א ובהגהות אור גדול לפיה"מ דמשנתינו

רש"י ד"ה מרי דיכי בעל השמועה הזאת, ובשטמ"ק הגי"ה בעל השמועה הלזו ע"ש, והגה"ה זו מוכרחת מפירש"י בב"ק מ"ט ע"א, דשם מסיק הלזה מתרגמינן דיכי, וע' ב"מ פ"ו ע"א רש"י ד"ה למרי

רש"י ד"ה הואיל. וטומאתו עליו בלשון זכר היינו סבורים שבטומאת בשר מדבר, ע' ברש"י פ' אחרי י"ז י"ד, ובמש"כ בחידושי למעילה ד"ה ע"א

תוד"ה נאמר, כך גרסת הקונטרס ובתו"כ ואית ספרים דגרסי כו', ע' שטמ"ק אות ז' ובילקוט צו רמז תק"א, ובראב"ד לתו"כ צו ריש פרק י"ד גריס כגרסת הספרים, וע"ש בהתוה"מ סי' קל"א, וע"ע בר"ש משאנ"ץ שם משנה ד'

דף מ"ד ע"א ת"ל זבח מנין לרבות העופות והמנחות, פי' שאינן מיני זבחים רק במליקה, כמבואר בתו"כ ופי' הראב"ד פ' צו פרק י"ג וברש"י חגיגה ד"ז ע"א, וע' שילהי מכילתין ולקמן מ"ה ע"ב תוד"ה ת"ל

והנה מסוגיין יל"ד אהא דדייק בפדר"א ספ"י אקרא דויראו המלחים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבח לה' וכי זבח זבחו והלא אין מקבלים זבח מן עכו"ם אלא זהו דם ברית שהוא כדם זבח ע"ש, ולפי המבואר הכא דזבח כולל גם עולה, א"כ יוכל להיות שהקריבו עולות, דזה מקבלין מהן כדקיי"ל כר"ע במנחות ע"ג ע"ב, וע"ל מ"ה ע"א תוד"ה והשוחטן, ומנ"ל לדרוש דהאי קרא קאי על דם ברית שהוא כדם זבח, וצ"ע כעת

שם אלא מאם האכל יאכל הני תרי כללי דסמיכי אהדדי נינהו כו', פי' ובזה איכא תנאי דס"ל דאין זה כלל ופרט אלא ריבה ומיעוט וריבה כדאמרינן בבכורות נ"א ובשבועות ד"ה, ומשני רבינא דהאי סוגיא ס"ל כדאמרי במערבא כו'

שם ונסכין מכן עד עשרה ימים, בתוספתא רפ"ה הגרסא עד עשרים יום, ועמש"כ בחידושי לעיל מ"ג ע"א

שם אמר להן אף אני לא אמרתי אלא בבאין עם הזבח ע"כ, וצ"ל דטעמייהו דרבנן דאפילו באין עם הזבח, כיון דמצד הדין יוכל להביא נסכיו עד עשרה ימים, אין סברא שדם הזבח יהיה המתיר של הנסכים, וכיון דאין להן מתירין דינן כדם דאין חייבין עליהן משום פיגול, וע' ברש"י דמשנתינו ובפיה"מ להרמב"ם שם

תוד"ה נאכל. ונראה דהאי תנא לית ליה ההוא היקישא כו', ולולא דבריהם אמינא לע"ד דאית ליה להאי תנא להך היקישא דזאת התורה, רק איצטריך ליה לדרשה דלעיל ד"ד ע"ב, מה שלמים בין שינוי קדש בין שינוי בעלים בעינן לשמה אף כל בין שינוי קדש בין ש"ב בעינן לשמה, וע"ל כ"ח ע"ב ובתוד"ה מה

תוד"ה אלא. בשתי אכילות הכתוב מדבר כו', עמש"כ בחידושי לעיל ל"א ע"א ולמנחות י"ז ע"ב ולבכורות י"ב ע"ב ולחולין פ"א ע"א

בא"ד ומיהו ר"א דמוקי לה התם בדרשה אחרינא נפקא ליה הך דרשה בדרשה אחרינא כו' ע"כ, והר"ש משאנ"ץ לתו"כ צו פרק י"ג נשאר בזה בקושיא

תוד"ה ודונם, דמכלל ופרט לא מרבי אלא הדומה לפרט בכל צדדין, ע' ר"ש משאנ"ץ פ' צו שם

ע"ב הרי לוג הבא בפני עצמו, כ"ה גרסת רש"י והשטמ"ק, אבל בדק"ס כתב דבכל הכ"י ובכל הדפוסים הישנים ליתא תיבת הבא

שם מפני שדם מתירו לבהונות, במנחות ט"ו ע"ב הגרסא מפני שדם אשם מתירו לבהונות, וכ"ה גרסת הגר"א ז"ל בתוספתא פ"ה, וע' בשטמ"ק למנחות שם

שם אף אני לא אמרתי אלא בבא עם האשם, ע' בראב"ד לתו"כ צו פרק י"ג

שם תניא ר' אלעזר אומר משום ר' יוסי. אבל במנחות י"ד ע"א ליתא תיבת אלעזר, רק רבי אומר משום ר' יוסי, וכ"ה גרסת הגר"א בתוספתא פ"ה כמו במנחות, והשטמ"ק שם הוסיף תיבת אלעזר, ומסתמא הוא משום גרסא דהכא ודתו"כ צו פרק י"ג, וכ"ה גרסת הראב"ד בפירושו שם

שם פיגל בדבר הנעשה בחוץ פיגל בדבר הנעשה בפנים לא פיגל כו', ע' ירושלמי יומא פ"ו ה"ו ובגליון הש"ס שם

שם היה עומד בחוץ ואמר הריני שוחט להזות מדמו למחר כו', ע' בתוספתא פ"ב ובהגהות הגר"א ז"ל שם אות י"ט

שם א"ר יהושע בן לוי מאי קרא כאשר יורם משור זבח השלמים כו', והנה הרמב"ן בשרש ראשון לסה"מ כתב דכל היכא דאמרו מאי קרא אינו אלא אסמכתא ועל העיקרים אומר שנאמר או מנא לן או מנא הני מילי ולא תמצא שיאמר בעל המימרא בעצמו מאי קראה אבל חכם אחר מסמיך אחריו הדבר לקראי והביא מסנהדרין צ"ז ע"א דא"ר יצחק אין בין דוד בא עד שתתהפך כו' אמר רבא מאי קרא כולו הפך לבן טהור הוא ע"ש, ועפ"ד הרמב"ן סרה קושית התוס' בסוגיין, שהקשו דאיצטריך לקרא דכאשר יורם ליותרת ושתי הכליות כו' ע"ש, דאפ"ל דקושיא כזו נופלת רק היכא דהיא דרשה גמורה, אז שייך להקשות דאיצטריך ליה לדרשה אחרת משא"כ בסוגיין דקאמר בלשון מאי קרא, להורות דהוא אסמכתא, ומכש"כ לפמש"כ