אור הישר (זבחים) עט

שם תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל, ע' ספרי קרח ובהתוה"מ שם סי' ל"ט

רש"י ד"ה בירך. ושנינו בתוספתא דפסחים על הפסח הוא אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הפסח ועל הזבח הוא אומר אקבו"צ לאכול את הזבח ע"כ, וכ"ה גרסת התוספתא לפנינו, והיא גרסת רשב"ם שילהי פסחים, אבל רש"י כתב שם דברכת הפסח היא על אכילת פסחים ושל זבח על אכילת שלמים ע"ש, ובענין הברכה בלמ"ד או בעל נ"מ לדינא, כמבואר בפסחים ד"ז ע"ב וע"ש ברמב"ן ובר"ן, וכבר האריך בזה בפרדס הגדול כמה פעמים

רש"י ד"ה תרי תנאי. ומאן דאית ליה פלוגתא לית ליה פסח בשפיכה אלא בזריקה כשלמים כו', ע' שעה"מ ספ"ג מה' קרבן פסח

תוד"ה תרי. אלמא ר' ישמעאל אית ליה תרתי דפסח בשפיכה וזריקה בכלל שפיכה כו', ע' מש"כ בהקדמת ספר בית דוד להגאון ר' דוד טעביל זצ"ל מד"א דמינסק יע"א

ע"ב לימד על בכור בע"מ שניתן לכהן כו', ע' ספרי קרח ובהתוה"מ שם סי' מ"ב ובשאילתות ר"פ בא ובהעמק שאלה שם

שם וכל הני תנאי כו' סברי להו כב"ה כו' וילפינן כולהו מחטאת, הארכתי בזה בחידושי לעיל ל"ו ע"ב

שם א"ר הונא מ"ט דב"ש קרנות כו', וכ"ה בסנהדרין ד"ד, אולם בילקוט ויקרא רמז ת"ע איתא האי טעמא בשם רבא

שם קרנות קרנות קרנות הרי כאן שש ארבעה למצוה כו', ע' זוה"ק בהשמטות סוף סדר בראשית דף ח' ע"ב

שם אהני מקרא לטפויי חדא ואהני מסרת לביצורי חדא, ע' בהתוה"מ פ' תזריע סי' י"ט ובגבורות ארי ליומא ל"ב ע"ב

רש"י ד"ה עברה עברה כל אשר יעבור תחת השבט במעשר והעברת כל פטר בבכור ע"כ. לכאורה נראה דרש"י דייק לכתוב הנלמד קודם מן הלמד, ומשו"ה בסוגיין דלמד מעשר מבכור הביא קרא דמעשר קודם, ולעיל ד"ט ע"א ובב"ק ע"ח ע"א דלמד בכור ממעשר, שם הביא רש"י קרא דבכור קודם, ועפ"ז יל"ד קצת ברש"י תמורה ד"ה ע"ב ובמעילה י"ג ע"א דהתם יליף נמי מעשר מבכור כמו הכא, ואפ"ה הביא קרא דבכור קודם

רש"י ד"ה אם כשב בשלמים כתיב. ע"ל ד"ט ע"א וברש"י ד"ה והא מדכתיב

רש"י ד"ה קרנת קרנת קרנות, בשתים כתיב על קרנת חסר והאחד מלא כו', ע' במיוחסות להרמב"ן סי' רל"ב ובנחל אשכול לס' האשכול ח"ב הלכות סדר הסדרים של כל השנה סי' כ' ובתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה שמינית

תוד"ה אחד. רישא דקרא דבשרם לשון רבים נקט משום בעל מום, ע' בכורות כ"ה ע"א תוד"ה ואידך ובת' הר"ן סי' ז' ד"ה ומאי

תוד"ה קדש. תימה דבפ"ק דתמורה בין אביי ורבא מוקמי הם לבכור ומעשר שנתערבו בכל העולין שקריבין לגבי מזבח כו', ולע"ד בלתי מובן קושיתם הלא לקמן פ"א ע"ב איכא תנא דדריש כדהכא קדש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבה, ואיכא למימר דסוגיין ס"ל כהאי תנא, וכש"כ לפ"מ שהקשו התוס' לקמן שם כיון דבדרשה זו פליגי תנאי אמאי הדר ביה בפ"ק דתמורה כו' ע"ש, ובספרי איכא תנאי דדרשי האי קדש הם לדרשות אחרות וצ"ע כעת

תוד"ה לטוטפות. ואפילו למאן דלא דריש וי"ו וי"ו למ"ד דריש, ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים לסנהדרין ד"ד ע"ב

דף ל"ח ע"א שאני התם דכתיב כנדתה, והקשו התוס' הכא ובסנהדרין ד"ד ע"א אהא דשאלו התלמידים לר' יהודא בן רועץ אקרא אני שבעים ותהא יולדת נקבה טמאה שבעים, והוא השיב להם שבועים קרינן וי"א למקרא, ולפי המבואר בסוגיין אמאי לא השיב להם דכתיב כנדתה ונשארו בקושיא

ולולא דברי התוס' היה מקום לתרץ, עפ"מ שיש להקשות אהא דבסוגיין, הלא האי כנדתה מבע"ל לדאבוה דשמואל בנדה ל"ו ע"ב, דקושי בימי זיבה רחמנא טהרה מדכתיב כנדתה ולא כזיבתה מכלל דזיבתה טהור ואיזו זו קושי בימי זיבה ע"ש, ובע"כ דסוגיא דידן ס"ל כר"ל שם דמטהר קושי בימי זיבה, מדכתיב תשב על דמי טהרה, ומרבינן דיש לך ישיבה אחרת שהיא כזו, ואיזו זו קושי בימי זיבה וע"ש תוד"ה ואימא, ועפ"ז אין מקום כ"כ לקושית התוס', די"ל דר"י בן רועץ ס"ל כאבוה דשמואל, ומבע"ל האי כנדתה למעט דם קושי בימי זיבה מטומאה, והוכרח להשיב טעמא אחרינא, לפ"מ דס"ל לדידיה דיש אם למקרא ושבועים קרינן

שם וכפר וכפר וכפר מפני הדין שיכול, וכ' בשטמ"ק תיבת שיכול נמחק ע"כ, וכן פירש"י בסנהדרין ד"ד ע"ב, וע' בבאר שבע להוריות רפ"ב ובהתוה"מ ויקרא סי' רצ"ב

שם וכפר אע"פ שלא נתן אלא אחת, ע' בתו"כ פ' אחרי פרשה ח' ובפי' הראב"ד שם ובגבורות ארי ליומא ט"ו ע"א

שם אמר רבא בר אדא מרי אסברא לי א"ק וכפר ונסלח כו', ע' בנחל אשכול לס' האשכול ח"ב הלכות סדר הסדרים של כל השנה סי' כ' ובהתוה"מ ויקרא סי' רנ"ד

שם וכפר אע"פ שלא נתן למעלה אלא למטה, ע"ל נ"ב ע"ב תוד"ה אותה

שם ההוא כמצליף. כ"ה גרסת הב"ח והוא מלשון רש"י, וכ"ה בדק"ס, והנה ביומא ט"ו ע"א ובמשנה שם נ"ג ע"ב, כתב רש"י כמצליף לא ידעתי לשונו, אולם בערוך ערך צלף, הביא מקורו מתרגום תהלים ע"ד, בפסוק יודע כמביא למעלה דתרגם יצליף בקורנסא

רש"י ד"ה כמנגדנא. זו למטה מזו בסמוך כו', וכן פירש"י במשנא יומא נ"ג ע"ב ושם נ"ה ריש ע"א,