אור הישר (זבחים) עח

על מזבח החיצון דאף במתנה אחת כיפר, בע"כ דילפי כב"ש מקרא דודם זבחיך ישפך, אולם ר' ישמעאל ס"ל בסנהדרין שם י"א למסרת, וע' מנחות ל"ד ע"א תוד"ה כשהוא ובחולין ע"ב ע"א תוד"ה שתי, ולפ"מ דאיהו ס"ל כב"ה, דאף חטאת שנתנה מתנה אחת כיפר, הרי דל"צ קרא לכל הניתנין על מזבח החיצון דכיפר במתנה אחת, דיליף להו מחטאת כב"ה, ואייתר ליה קרא דודם זבחיך ישפך. לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא, אבל ר"ע איצטריך ליה קרא דודם זבחיך, לשאר קרבנות חוץ מחטאת דכיפרו במתנה אחת, ולהכי לא מייתר ליה האי קרא לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא כדס"ל לר' ישמעאל, ומשו"ה ס"ל לר"ע דלא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה, וכמ"כ רבי דס"ל כב"ש ור"ע די"א למקרא, ואיצטריך ליה האי ודם זבחיך, לכפרת מתנה אחת בכל קרבנות דמזבח החיצון חוץ מחטאת, ולהכי לא מייתר ליה האי קרא לכל הדמים שטעונין מתן דם ליסוד כדס"ל לת"ק דרבי, ומשו"ה יליף איהו מקרא דוהנשאר בדם ימצא

ולפ"ז מתורץ נמי ברווחא קושית התוס' לקמן ל"ז ע"ב, דמנא ליה לר' ישמעאל דזריקה בכלל שפיכה משום דמייתר ודם זבחיך ישפך, דילמא אתא לכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן מתנה אחת כיפר וע' בתוס' שלהי פסחים, דלפמש"כ אין מקום לאמר כן, לפ"מ דאיהו ס"ל י"א למסרת, וא"כ לדידיה גם בחטאת שנתנה במתנה אחת כיפר, ויוכל למילף כולהו מחטאת כב"ה. ולא איצטריך ליה האי קרא דודם זבחיך ישפך להכי, וההיא ברייתא דלקמן נ"ב ע"ב, דילפי מהאי קרא לניתנין במתן ארבע שאם נתנן במתנה אחת שכיפר, בודאי דס"ל כב"ש ואינך תנאי. דאי כב"ה הלא מצי למילף כולהו מחטאת ולא איצטריך קרא להכי כנ"ל

ובזה מיושב סוגיא דפסחים ע"ז ע"א, דתניא ועשית עולותיך הבשר והדם ר' יהושע אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם ר' אליעזר אומר דם אע"פ שאין בשר שנאמר ודם זבחיך ישפך ופריך ור"י נמי הכתיב ודם זבחיך ישפך כו', ולכאורה מנ"ל להש"ס להקשות בפשיטות כ"כ אדר"י, ודילמא מבע"ל האי קרא לכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר, ור"א נמי אמאי לא מבע"ל להכי, אולם לפי הנ"ל ניחא שפיר, דהא תרווייהו ס"ל בבכורות ל"ד ע"א י"א למסרת, וילפי כולהו מחטאת כב"ה דהכא, ואייתר להו קרא דודם זבחיך ישפך להא דפסחים כנ"ל

ובעמדנו בהאי עניינא היה מקום לכאורה להעיר עפ"מ שהביאו התוס' בביצה ל"ד ע"ב בשם הירושלמי להקשות מב"ש על ר' אליעזר מפני דר"א שמותי הוא מתלמידי שמאי, וע' שבת ק"ל ע"ב תוד"ה דר"א ובנדה ד"ז ע"ב תוד"ה שמותי ובטו"א לחגיגה ד"י ע"א, וה"נ איכא למידק הלא ב"ש ס"ל י"א למקרא ור"א ס"ל י"א למסרת

אולם י"ל דתלמודא דידן לא ס"ל הכי, דהא מתניתין דיש אוכל אכילה אחת בכריתות י"ג ע"ב היא כולה באיסור חע"א ובשבועות כ"ד ע"ב אוקמינן למשנה זו כר' אליעזר, הרי דס"ל אחע"א, וביבמות י"ג ע"ב אמרינן דב"ש ס"ל אין איסור חע"א וע' בת' בית אפרים חי"ד סי' ל"ד ל"ה ואכמ"ל, וע' מה שהאריך בסוגיין הגאון ר' דוד טעביל זצ"ל מד"א דק"ק מינסק יע"א בהקדמתו לספרו בית דוד

דף ל"ז ע"א מניין לכל הדמים שטעונין מתן דם ליסוד ת"ל ודם זבחיך ישפך כו'. הרבה דרשות נדרשו מהאי קרא בסוגיין ובספרי ראה, ועמש"כ בחידושי לעיל בסמוך, אכן יל"ד הלא בירושלמי פסחים פ"ה ה"ו מבע"ל ישפך שלא יטיף ולא יזה ולא יזרוק ע"ש, זולת אם נימא דברייתא דירושלמי היא רק אליבא דר"ע, דס"ל דזריקה אינה בכלל שפיכה, ואפשר דמהאי קרא דריש, אבל שאר תנאי ס"ל דזריקה בכלל שפיכה כר' ישמעאל שילהי פסחים, ולהכי דרשי מקרא דודם זבחיך ישפך לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא, וע' בשעה"מ פ"ג מה' ק"פ ובהתוה"מ פ' בא בפסוק ולקחו מן הדם

שם רבי אומר והנשאר בדם ימצה שאין ת"ל בדם כו', ע"ל נ"א ע"ב תוד"ה תן

שם מניין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ת"ל ודם זבחיך ישפך ע"כ, מסוגיין משמע דניתנין בשפיכה שנתן בזריקה לכו"ע לא יצא, והיינו דתניא בתו"כ ויקרא חובה פרשה ג' ישפך ולא יזרק, וע"ש בהתוה"מ סי' רכ"ח ובת' בית אפרים חי"ד סי' ל"ג

שם סבר לה כר"ע דאמר לא זריקה בכלל שפיכה כו' דתנן ברך ברכת הפסח פטר את של זבח כו', האי תירוצא הוא רק להבבלי שילהי פסחים, דתלי פלוגתא דר' ישמעאל ור"ע אי פסח פטר של זבח בזריקה בכלל שפיכה ע"ש. אבל להירושלמי שם טעמו דר"י משום דפסח עיקר וזבח טפלה, דאכילת פסח חובה ודזבח רשות, ומשו"ה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה, אבל הזבח לא יכול לפטור את הפסח ע"ש ומדר"י נשמע לר"ע דס"ל לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו, דטעמו כיון דעכ"פ אוכל את שניהם, וכל אחד קובע ברכה לעצמו, לכן לא מצי חדא לפטור לאידך, אבל לתרווייהו אין זה שייך לזריקה בכלל שפיכה דשאר קרבנות, ושפיר איצטריך קרא דודם זבחיך ישפך, לניתנין בזריקה שנתן בשפיכה יצא בשאר קרבנות, כמו עולה ואשם ובכור דכתיב בהו זריקה ושפכן, וצ"ע כעת, וע' בהתוה"מ ויקרא סי' ר"כ

שם ר' ישמעאל אומר מתוך שנאמר אך בכור שור וגו' למדנו לבכור שטעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח מעשר ופסח מניין ת"ל ודם זבחיך ישפך כו', ע' ירושלמי פסחים פ"ה ה"ו ושם פ"ז ה"ה ובספרי קרח פסוק אך בכור שור ובספרא ויקרא נדבה פרק כ' ובהתוה"מ שם סי' קע"ח וסי' קפ"ח

שם ריה"ג אומר דמו לא נאמר אלא דמם כו', ע' בכורות כ"ה ע"א תוד"ה ואידך ובראב"ד לתו"כ ויקרא נדבה פרק כ'.