אור הישר (זבחים) עב

אזלו בסוגיין תוד"ה ואפילו ושם ל"ה ע"א בד"ה אין ובכ"מ דילפותא גמורה היא, וחיבת הקדש מדאורייתא, אבל לשיטת רש"י לקמן מ"ו ע"ב דרק מעלה דרבנן בעלמא היא וקרא אסמכתא ע"ש, לפ"ז אין מקום לקושית התוס', וע' מה שהארכתי בזה בחידושי לחולין ל"ה שם

בא"ד י"ל דחיבת הקדש מהני לשוויי אוכל מוהבשר מידי דדמי לאוכל כגון עצים ולבונה שהוא דבר עב וקשה כעין אוכל כו', וכ"כ התוס' בחולין ל"ו ע"ב ד"ה עצים, ולדעתי הדלה בלתי מובן אטו בעבותו וקשיותו תליא מילתא, והאם גם אבן תהיה נעשית אוכל בחיבת הקודש מפני שהיא עבה וקשה, ולא אשכחן כזאת רק על עצים ולבונה, דנקטו לדרשה גמורה שאלו יהיו מקבלין טומאה מגזה"כ כדכתבו בד"ה ואפילו, ואם נדרוש בזה טעמא דקרא מפני שהוא עב וקשה, הי"ל לאמר דחיבת הקודש מהני לעשות אוכל כל דבר שהוא עב וקשה וצ"ע כעת

בא"ד ודברי תימה הוא מנלן דאתא לרבות עצים ולבונה כו', וכן נשארו בתימה בחולין שם ד"ה והבשר, ועמש"כ בזה בחידושי פנים מאירות וצ"ק בסוגיין ובמנ"ח מצוה קמ"ה

תוד"ה ואפילו. משמע שהיא דרשה גמורה ולא אסמכתא כו', וכן האריכו התוס' בכ"מ, וע' ברמב"ם וראב"ד וכ"מ ספ"י מה' טומאת אוכלין ובראב"ד לתו"כ ויקרא נדבה פרק י"ד, ובלח"מ ומל"מ פ"ו ה"ח מאיסורי מזבח

תוד"ה שקדש. הא קורדום אינו כלי שרת כדמשמע בתוספתא כו', ע' קידושין נ"ה ע"א תוד"ה אין ובב"מ צ"ט ע"א ד"ה וחבירו ובמנחות ק"א ע"א ד"ה אע"ג ובערכין כ"א ע"א ד"ה ה"ג ובמעילה י"ט ע"א ד"ה אין ובמפרשי הרמב"ם פ"ו ה"ד מה' מעילה ובמש"כ בחידושי למעילה שם

בא"ד אלא ביוה"כ שחותה גחלים לקטרת כו', ע"ל ס"ד ע"א תוד"ה מן ובמפרש לתמיד כ"ח ע"ב ד"ה ופינה את הגחלים ובמש"כ שם בחידושי ולדף ל"ג שם

בא"ד כמה דלא משפי להו לגיזרין לא מתכשרי כו'. ע' מנחות כ"א ע"א תוד"ה יצאו ובחולין ל"ו ע"א תוד"ה צריד ובמש"כ בחידושי לקמן ס"ב ע"ב

תוד"ה אותה תאכלו אסיפא סמיך דקתני בתו"כ אין לי אלא בעשה בל"ת מנין ע"כ. ע' מה שנדחקו בדבריהם בשטמ"ק ובגליון מהא דתו"כ ודמכות י"ח ע"ב, ולעד"נ דאדרבה מהתם גופה הכריחו התוס' ביאור דברי ר' ירמיה דמסיק ולאו הבא מכלל עשה עשה, מה דבברייתא גופה דתו"כ ליתא, ודברי התוס' הוא ממש כדפירש"י בסוגיין ממסקנת התו"כ, וכדמסיק נמי מדאיצטריך לא תעשה אחריה לאו אזהרה היא ע"ש, ודברי רש"י הוא ממש ביאור רבא גופיה במכות שם, דקאמר ואי כדקאמרת דלאו הבא מכלל עשה לאו הוא את זה לא תאכלו ל"ל ע"ש

תוד"ה שאינו, כיון דמרצונו מביא הקרבן אין זה מעביר שהרי תלה בדעתו, ע' מעין החכמה דפוס רעדלהיים דף כ"ח ע"א

תוד"ה אלא. צ"ע במעילה ד"כ ובפ' אלמנה ניזונת כו' ע"כ, ע' במעין החכמה שם ובהתוה"מ ויקרא ס"ס ט"ז

ע"ב פסול מהו שיעשה שיריים כו'. ע' ברמב"ם פי"ד ה"ב מפסוה"מ ובחידושי חק נתן בסוגיין

שם אין עושה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו הואיל ומרצה לפיגולו, ע"ל כ"ו ע"ב תוד"ה הכא ובמנחות ע"ט ע"א תוד"ה והדר ובר"ש משאנ"ץ לתו"כ ר"פ צו

שם מניין לחטאת שקיבל דמה בארבעה כוסות ונתן מתנה אחת מזה ומתנה אחת מזה, פי' על ארבע קרנות, וכן מבואר בתוספתא ספ"ח וע' בירושלמי יומא פ"ה ה"ד

שם נתן ארבע מתנות מכוס אחד כו' הוא נשפך ליסוד והן נשפכין לאמה כו'. ולענין מחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו או הניתנין למטה למעלה אי כוס עושה חבירו דחוי או שיריים ע' בתוספתא פ"ג

שם ואי אשמעינן שמאל דאית ליה הכשירא ביוה"כ עמש"כ בחידושי לעיל ד"ד ע"א ולקמן ס"ח ע"ב

שם הא מני חנן המצרי היא דלית ליה דחויין דתניא חנן המצרי אומר אפילו דם בכוס מביא חבירו ומזויג ליה. ויל"ד ניהי דזה ודאי דתנא דמתניתין ר"פ שני שעירי ס"ל דחויין, כדאמרינן בגמ' שם ס"ד ע"א, אבל חנן דברייתא שם אפשר דלאו משום דלית ליה דחויין קאמר הכי, אלא משום דס"ל כהני אמוראי ביומא ד"נ ע"א בפר ואפילו בדמו של פר, משום דדם איקרי פר דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר אטו בקרניה מעייל ליה אלא בדמו וקרי ליה פר ע"ש, וה"נ דם שעיר איקרי שעיר, ומשו"ה א"צ לגורל חדש כל זמן דדם שעיר עוד בכוס דהא לא נדחה כלל ושעיר איקרי, ומנ"ל להש"ס לאמר דחנן לית ליה דחויין, ואפשר דרש"י הבליע בזה במה שהביא הני תרי תנאי קמאי, דחד אמר מגריל עליהם בתחילה, וח"א דמביא חבירו שלא בהגרלה, דבע"ח אין נדחין אבל שחוטין נדחין. ועלייהו קאי חנן המצרי ואמר אפילו דם בכוס מזווגו לו אחר, הרי דטעמיה הוא משום דאפילו שחוטין נדחין, ובע"כ דלית ליה דחייה כלל, וממקומו הוא מוכרע דזה הוא טעמיה

אולם אכתי איכא למידק מדוע דחיק הש"ס בכ"מ לאשכוחי תנא מברייתא דס"ל הכי, ולא הביא ממשנה דלקמן ע"ז ע"ב בתערובות אברי עולות באברין בעלי מומין, דס"ל לר"א דאם קרב ראש אחד מהן יקרבו כל הראשין כו', ובע"כ דס"ל ג"כ כחנן דשחוטין אין נדחין, כדאמרינן לקמן ע"ד ע"א, ועמש"כ בחידושי שם

שם רב אשי אמר כל שבידו לא הוי דחוי. כה"ג אשכחן הרבה בש"ס ומהם בקידושין ס"ב ע"א כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי, וכבר האריך במקור