אור הישר (זבחים) ע

רש"י ד"ה מיתיביה וסמך ושחט, האי דסמכינהו קרא להיקישא סמכינהו כו', ע' ר"ש משאנ"ץ לתו"כ ויקרא נדבה פרק ד'

רש"י ד"ה סמיכת אשם מצורע לאו דאורייתא קסבר שאינו בכלל שאר אשמות שהרי אינו אלא להכשיר ע"כ, נ"ב כדתנן לקמן ד"צ ע"ב וע"ש בתוד"ה חוץ ובשטמ"ק ובמנחות ד"ד ע"ב

תוד"ה הגה"ה. והא דאמר רב תחליפא משמיה דרבא זאת אומרת הותרה היא בצבור בפ"ק דיומא, זאת אומרת וליה לא ס"ל ע"כ, והנה ביומא ד"ו ע"ב תירצו התוס' עוד באופן אחר ע"ש, אולם לפי תירוץ זה, דרבא לגרמיה ס"ל טומאה דחויה היא בצבור, וכסתימת הש"ס דהכא, ולפ"מ דרבא גופיה ס"ל בגיטין כ"ח ע"ב, דלשמא מת לא חיישינן לשמא ימות חיישינן, וא"כ קשיא עליו קושית הש"ס ביומא שם אמתניתין דרפ"ק דיומא, דכל שבעת הימים קודם יוהכ"פ מפרישין כה"ג מביתו כו', דפריך בגמרא עד שאתה מפרישו מטומאת ביתו הפרישהו מטומאת המת, ופירש"י ולא יהיו כל אדם נכנסין ויוצאין אצלו שמא ימות מת עליו ע"ש, דבשלמא כל הני תנאי ואמוראי דס"ל דחויה, אפשר דסבירא להו כתירוצא דרבינא שם, דטומאת מת לא שכיחא כטומאת ביתו, אבל רבא לא ס"ל כרבינא, דאם איתא דס"ל כוותיה, אמאי איצטריך לאוקמיה סתם משנה דהתם בפלוגתא דס"ל טומאה הותרה בצבור, וכיון דלא ס"ל כדמתרץ רבינא, וס"ל לגרמיה דחויה, ושמא ימות חיישינן, א"כ תקשה ליה לנפשיה הפרישהו מטומאת המת וצע"ק

, תוד"ה וליעבד. ומיהו קשה דה"נ אין לך קרא גדול מזה דניעבד פשפש לקיים מצות סמיכה דרחמנא אמר וסמך כו' ומיהו דשמא ירבה בפסיעות גזירה דרבנן בעלמא היא ע"כ, ולכאורה לפי דבריהם תקשה, לפמש"כ הט"ז בחו"מ סי' ב' וביו"ד ר"ס קי"ז ובאו"ח ס"ס תקפ"ח, דכל מה שהתירה התורה בפירוש לא אסרו חז"ל ע"ש, וא"כ מה מקום לגזירה דרבנן דשמא ירבה בפסיעות, נגד הכתוב לקיים מצות סמיכה, דרחמנא אמר כדכתבו התוס'

וי"ל דהט"ז לא כתב אלא היכא שהתורה התירה בפירוש, משא"כ הכא דהתורה אמרה על סתם סמיכה, אבל בסוגיין אפילו אי אמרינן דסמיכת אשם מצורע דאורייתא, הלא הוא רק מהיקש דכחטאת כאשם, וכן תיכף לסמיכה שחיטה דאורייתא מוסמך ושחט, ובאופן כזה לא נקרא שהתורה התירה בפירוש

ועוד כיון דגזירה זו היתה דלא ליתו לידי כרת, כדתניא במכות ד"ח ע"ב טמא יהיה לרבות טבול יום טומאתו בו לרבות מחוסר כפורים, וע' מנחות כ"ז ע"ב ובתוס' נזיר מ"ה ע"א, ובכדי שלא יבא לאיסור חמור כזה שפיר העמידו דבריהם לגזור. וע' ר"ה כ"א ע"ב רש"י ד"ה שבהם שלוחים ובת' חו"י סי' קמ"ב ובשעה"מ פ"ה מיסוה"ת ובפ"ב מה' שופר ובגינת וורדים להפמ"ג כלל ע' ובח"ס חי"ד ס"ס ע"ג וסי' ק"ט ובדורש לציון דרוש ד' ודרוש י"א

תוד"ה סמיכת אשם מצורע לאו דאורייתא ואמרינן אקפו ידייכו כו', ע' טו"א לר"ה ל"ג ע"א ובח"ס אה"ע ח"ב ס"ס קי"ט

, בא"ד וקאתי לאשמעינן דטעון סמיכה מדאורייתא משום ספיקא דשלמים, ע' עונג יו"ט חא"ח סי' י"ד

בא"ד כיון דמדרבנן מיהא טעון סמיכה כו', ע"ל ד"ה ע"א תוד"ה מה ובקידושין נ"ה ע"ב תוד"ה ודילמא אשם הוא ובנדה ד"ע ע"ב רש"י ד"ה שחיטתו ותוד"ה וסמיכה

תוד"ה איפוך. וא"כ נימא מה חטאת טעונה סמיכה ומתן דמים ואימורין לגבי מזבח אף אשם כו', ע' בש"ק לירושלמי נזיר פ"ח ה"ב ובדורש לציון דרוש יוד ובמש"כ בחידושי לקמן מ"ט ע"א

ע"ב רבינא אמר לענין מלקות איתמר, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ח' ענף ז'

שם ור' יוחנן אמר אינו לוקה ההוא בתרומה כתיב. ע' בתו"כ תזריע סוף פרק א' ובשבועות ד"ז ע"א ובתוד"ה ואימא ובמכות י"ד ע"ב תוד"ה ההוא

שם אזהרה לאוכל בשר קדש מניין ר"ל אמר בכל קדש לא תגע כו', ע' רש"י אמור כ"ב ג' ובת' רדב"ז ח"ב בלשונות הרמב"ם סי' ק"ו

רש"י ד"ה לענין מלקות. דכי איתקש ביאה לנגיעה לאזהרה איתקש. כו', ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ח' ענף ב' ובס' שושנת העמקים כלל ה' וכלל כ'

רש"י ד"ה לטמא שנגע בקדש. לא יליף ר"ל מלקות מהאי קרא כו', ע' בת' חו"י סי' רכ"ז

תוד"ה לעניין. והקשה ה"ר חיים דאכתי איכא לאקשויי דאין עשה דוחה ל"ת ועשה כו', ע"ל צ"ז ע"ב ובתוס' שבת כ"ה ריש ע"א ובפסחים פ"ד ע"א תוד"ה ולא ובביצה ד"ח ע"ב תוד"ה סוף ובשעה"מ וטעה"מ פ"ג ה"ו מה' נדרים ובחידושי הגרע"א לפסחים צ"ב ע"א

בא"ד הא בעידנא דמיעקר לאו לא מקיים עשה ע"כ. וכדעת התוס' הכא כן דעת הרמב"ן והרשב"א בחידושיהם ליבמות ד"ו סוף ע"ב ולב"מ ד"ל ע"א, אבל הר"ן והנמו"י לב"מ שם סברי, דכל זמן שהוא עוסק במצוה נקרא בעידנא, אע"פ שלא הגיע עוד להגמר דעכ"פ מתעסק הוא בזה ע"ש, ובפסקי תוס' לקמן ס"פ דם חטאת כתבו, דאם אי אפשר לקיים העשה בענין אחר לא בעינן בעידנא דמיעקר לאו לקיים עשה ע"ש, ולפי דבריהם אין מקום לקושית התוס' הכא, וע' מה שהאריכו בפרט זה בטו"א לחגיגה ד"ב ע"ב ובקונטרס אבני שהם שם ובש"א סי' כ"ט ל' ל"ב צ"ו ובנוב"י מ"ת חאה"ע סי' קמ"א ובשעה"מ פכ"א מאיסורי ביאה ובחידושי הגרע"א לב"מ שם ובתשובותיו סי' רכ"א רכ"ב ובס' תורת נביאים מהגרצ"ה חיות ז"ל קונטרס הוראת שעה בהג"ה ובבשמים ראש סי' רכ"ז ובת' עין יצחק חא"ח סי' ט"ו ובת' הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל בחלק הכתבים סי' נ"ד ובמש"כ בחידושי לקמן צ"ז ע"ב

בא"ד וי"ל דעשה שי"ב כרת חמור ודחי להו כו', והקשה לי ח"א הלא בשבת קל"ג ע"א אמרינן