אור הישר (זבחים) נ

יכול לעמוד על רגלו אחת ויעבוד עבודתו כשרה ואם לאו עבודתו פסולה, מקור הדברים הוא בתוספתא פ"א דזבחים ופ"א דמנחות, ובדוגמא זו תנן בסוכה כ"ג ע"א זה הכלל כל שינטל האילן ויכולה לעמוד בפ"ע כשרה כו' ע"ש

והנה בשבת צ"ג ע"ב מביא מהך דהכא ראיה דמסייע אין בו ממש, ולכאורה יל"ד לפ"מ שפירש"י בסוכה כ"ד ע"א ובכ"מ, דניחא ליה טפי להביא ממשנה מלהביא מברייתא, א"כ אמאי הביאו בשבת מר"א דברייתא, ולא מסתם משנה דסוכה, די"ל דענין מסייע שייך רק בבעלי חיים שיש אצלו גם מציאות ההתחזקות, עד שלא יצטרך ג"כ לסיוע דחבירו ובדידיה נופל לאמר מסייע אין בו ממש, משא"כ בדבר גשמי אם יש בכחו לסבול המשא אז אינו דורש לסיוע. ואם לא יוכל בעצמו לסבול בזולת כח אחר מן הצד, אז הכח השני הוא שותף עמו, ואינו בגדר מסייע, וע' ברכות נ"א ע"א ובמג"א סי' קפ"ג סק"ג

שם נדלדלה האבן ועמד עליה מהו כו' כיון דדעתו לחברה כמה דמחברה דמיא א"ד השתא מיהא הא תלישא ע"כ, ול"ד לזוג ועינבל דגבי טומאה בשבת נ"ח ע"ב, דכי נתפרדו הוי כלי שניטל מקצתו ואע"ג דהדיוט יכול להחזירו כל כמה דלא אהדרי לאו שלם הוא כדפירש"י שם בד"ה הזוג וע"ש בתוד"ה מתיב, די"ל דהתם גם בשעת חיבורן היה כלי המטלטל, וכשנתפרדו עלולים ג"כ להאבד זמ"ז, ולהכי בטל חיבורן, משא"כ הכא דהרצפה קבועה וקיימא, והאבן עומדת עליה ודעתו לחברה, בזה סברא יותר לאמר דכמה דמחברה דמיא, ועוד דהתם חיבורן הויא רק רשות, וכל כמה דלא מחברי מפורדין הן, משא"כ הכא דלעמוד לשרת הוי מצותיה ע"ג רצפה מחוברת, וג"כ דעתו לחברה, אפשר דהמצוה מועלת לעשות את האבן כמשועבדת למקומה וכמה דמחברה דמיא, דוגמא דס"ל לר"ש כל העומד ליזרק כז"ד וכה"ע לפדות כפ"ד, משום דמצוה לזרוק או לפדות כשמצא אחרת נאה הימנה כדאמרינן במנחות ק"א ע"ב, וע' סוטה כ"ה ע"ב תוד"ה לאו ובכריתות כ"ד ע"ב

שם מאי קמבע"ל כי קדיש דוד רצפה עליונה קדיש א"ד עד לארעית דתהומא קדיש, ע"ל נ"א ע"ב תוד"ה תן לה בסה"ד ובשטמ"ק שם

שם ותיבעי ליה כל העזרה כולה לעולם פשיטא ליה דעד ארעית דתהומא קדיש כו'. והנה אהא דאמרינן בפסחים ס"ז ע"ב מחילות לא נתקדשו פירש"י וז"ל מחילות ומערות של תחת העזרה לא נתקדשו בקדושת עזרה, וכה"ד התוס' שם שהקשו מהך דהכא דאמרינן דכי קדיש דוד רצפה עד ארעית תהומא קדיש ע"ש, הרי דס"ל דמחילות לא נתקדשו היינו שתחת העזרה, אולם הבאר שבע בחידושיו לתמיד דף כ"ז ע"ב תמה על דבריהם מהא דאמרינן בכיצד צולין פ"ו ע"א וז"ל דכי קאמר ר' יוחנן מחילות לא נתקדשו ה"מ במחילות שתחת הר הבית כו' א"כ איך פירש"י מחילות של תחת העזרה דהא לא איירי ר' יוחנן במחילות של העזרה אלא דוקא במחילות דהר הבית, וגם על התוס' הקשה מאי מקשו מהא דבסוגיין דזבחים הרי לא א"ר יוחנן על מחילות שתחת העזרה אלא על מחילות שתחת הר הבית ובסוגיין דזבחים קאי על העזרה, ונשאר בצ"ע

ולעד"נ דגרסא מוטעת נזדמנה לו להב"ש בפסחים פ"ו, בהא דקאמר ה"מ במחילות שתחת הר הבית ע"ש, דלפנינו הגרסא שם כי קאמר ר' יוחנן בפתוחות להר הבית כי תניא ההיא בפתוחות לעזרה ופריך והתניא ר"י אומר מחילות מתחת ההיכל חול ומשני כי תניא ההיא שפתוחות לחול, ופירש"י שמחילות מהלכות מתחת אחת עשרה אמה שאחורי בית הכפורת עד שנפתחות להר הבית מחוץ לעזרה ע"ש, המורם מסוגיא דפסחים ופירש"י דהתם, דפשטא דתלמודא איירי שם במחילות שתחת העזרה והלשכות, רק שני מיני מחילות היו שם, פתוחות לעזרה שהיו קודש, ופתוחות להר הבית שהיו חול, ולפ"ז לא מסתייה דלא תקשה מהתם דף פ"ו אלא אדרבא מהתם תסתעי לפירש"י ותוס' דס"ז, דמפרשי על מחילות ומערות של תחת העזרה דהם לא נתקדשו בקדושת עזרה ע"ש, דטעמם הוא משום סוגיא דפ"ו, דמסקינן כי קאר"י בפתוחות להר הבית, ולהכי לא נתקדשו בקדושת העזרה, וזהו נמי מש"כ שם התוס' לתרץ דלא תקשה אסוגיין דזבחים דדוד קדיש רצפה עד ארעית דתהומא מהא דאר"י מחילות לא נתקדשו, דבאמת הוא נמי משום אוקימתא דפ' כיצד צולין, דר"י ל"ק רק בפתוחות להר הבית שהוא חול, ובסוגיין קאי על ארעית תהומא דעזרה, וע' יומא ד"ו ע"א תוד"ה מביתו ושם ל"א ע"א תוד"ה וכולן ובשעה"מ פ"ו ה"ט מבית הבחירה

ולכאורה אכתי איכא למידק בהא דאמרו דמחילות שתחת העזרה הלשכות וההיכל אם פתוחות לחול הם חול, לפי סוגיא דהכא דדוד קדיש רצפה עד ארעית תהומא, האם עובי הקרקע מן הרצפה עד המחילה קודש, ומן המחילה עד ארעית דתהומא קודש, וחלל המחילה שהוא חול מפסיקו, שאין זה סובל לשון הש"ס דקדושת רצפה היא עד ארעית דתהומא

וצ"ל דזהו כל חידושא דר' יוחנן עם אוקימתות הש"ס דפסחים וזבחים, מחילות לא נתקדשו בקדושת דוד, שקידש הרצפה העליונה עד ארעית דתהומא כוונתם, דתנאי זה התנה דוד בשעה שקידש, שהקדושה אע"ג שהיא עד ארעית דתהומא, מ"מ לא תחול על המחילות שפתוחות לחול, והיינו דקאמר מחילות לא נתקדשו, היינו בקדושת דוד כנ"ל. וע' ת' רדב"ז ח"ב סי' תרצ"א ובמנ"ח מצוה שס"ב

שם והתניא ר"ש אומר כ"מ שנאמר יד אינה אלא ימין כו', ע' בת' הגרע"א סי' קכ"ב ובח"ס אה"ע ח"ב סי' ע"א

שם אפשר דעביד ליה אזן לשפת מזרק כו', ע"ל מ"ז ע"ב תוד"ה אף

רש"י ד"ה לא יהא דבר חוצץ, בקבלת הדם כדכתיב ולקח הכהן כו', ע' עירובין ק"ב ע"ב רש"י ד"ה