אור הישר (זבחים) לה

תוד"ה זר, ואין לאמר דטמא בקרבן צבור וכהן גדול אונן יוכיחו כו', ע' בסוגיין תוד"ה אף ובגינת וורדים להפמ"ג כלל י"ח

תוד"ה אף לכך צריך לטעמא דאזהרה כו', ע' בס' גינת וורדים להפמ"ג כלל ל"א ובווי העמודים לס' יראים סי' של"ט

תוד"ה ומה יושב שאוכל כגון במורם מקדשים קלים ובכור, ובשטמ"ק מסיק א"נ אפילו בקדשי קדשים איירי וצורך קרבן שאני דכתיב למשחה נתתיו לך ודרשינן לקמן צ"א ע"א כדרך שהשרים אוכלין אותה עכ"ל, ומלשון זה משמע דאפילו בעזרה שרי לכהנים לאכול קדשי קדשים בישיבה, וביומא כ"ה ע"א כתבו התוס' כן בהדיא, אבל רש"י ביחזקאל מ"ד ג' כתב דהכהנים אכלו בלשכות, וע' בפי' הראב"ד לתמיד דכ"ז ע"א, ולפי דבריהם נתקיים למשחה בישיבה אע"ג דלא אכלו בעזרה

תוד"ה מה ליושב, צריך ליזהר שלא לדון ע"פ עדות דמיושב כו', בשבועות ד"ל ע"ב אמר עולא דבעדים ד"ה בעמידה דכתיב ועמדו שני האנשים, וע' בתוספתא סנהדרין פ"ו וברש"י פ' שפטים בפסוק ועמדו שני האנשים

בא"ד ובגט אשה צריך ליזהר יותר, ע' בהגהות מיימונית פכ"א ה"ה מה' סנהדרין

בא"ד ושמא דיעבד אין לחוש כו', ע' בחידושי הרמב"ן רשב"א רא"ש ור"ן ר"פ שבועת העדות ובנוב"י קמא חא"ח סי' ה'

בא"ד דכי היכי דאין עיכובא בישיבת הדיינין כו' ה"נ אין עיכובא בעמידת העדים, ע' ברכי יוסף חח"מ סי' י"ז סק"ו ובנחל יצחק שם סי' ה'

בא"ד הקשה ה"ר אפרים כהן גזלן יהא פסול לעבודה כו', ע' בחידושי פמ"א בסוגיין ובגינת ורדים להפמ"ג כלל י"ח וכלל ל'

תוד"ה מיושב ת"ח, ותימה בסנהדרין דא"ל לינאי עמוד על רגליך כו', ע' ברכי יוסף חח"מ סי' י"ז סק"ב

בא"ד דטעמא דמחיל ת"ח משום דתורה דידיה היא כו', נ"ב כדאמרינן בקידושין ל"ב ע"ב, וע' ע"ז די"ט ע"א

בא"ד בתי עמודי וטעמא משום דכתיב ועמד ואמר כו', עמש"כ בחידושי לבכורות דל"ו ע"א

תוד"ה הגה"ה אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד ע"כ, מקור הדבר הוא בתוספתא סנהדרין פ"ד, וביומא ס"ט ע"ב יליף מקרא דכתיב ויבא המלך דוד וישב לפני ה', אולם בירושלמי יומא פ"ג ה"ב ובפסחים ספ"ה א"ר אמי בשם רשב"ל דאף למלכי ב"ד לא היתה ישיבה בעזרה ומהו וישב לפני ה' שישב עצמו בתפלה, וע' סוטה ד"מ ע"ב תוד"ה והאמר ובמדרש שוח"ט סי' א' וסי' ק"ח ובמדרש שמואל פ' כ"ז

אולם בש"ס דילן משמע דס"ל דישיבה ממש היתה למלכי בית דוד בעזרה, דהא בחלק ק"א ע"ב אמרו דישיבה זו הביאו לירבעם למרוד במלכי ב"ד, משום דכיון דחזו ליה לרחבעם דיתיב ואנא קאימנא סברי הא מלכא והא עבדא ואי יתיבנא מורד במלכות הואי וקטלון לי ואזלו בתריה כו', וע' בזוה"ק שלח דף קס"א ע"ב ובתומים סי' י"ז סק"ב

בא"ד ושמא אינו מן התורה, ביאור דבריהם, דלפ"מ דהיתה בכוונת קושיתם, דאיך נוכל למילף מיושב דאם עבד חילל, הלא אפ"ל מה ליושב שכן אסור בעזרה להכי גם עבודתו מחוללת אם עשה בישיבה ולא נוכל ללמוד מזה זר העובד בעזרה בעמידה, והיינו דתירצו דהא דסתם יושב אסור בעזרה אפשר דאינו מן התורה, ומשו"ה אין לתלות איסור עבודה בעזרה בישיבה בעזרה, רק עבודה בעזרה בישיבה, הוא איסור בפ"ע דקפיד רחמנא בקרא דלעמוד לשרת וכשהוא אומר העומדים שנה עליו הכתוב לעכב כדאמרינן לקמן כ"ג ע"ב, וע' בגבורות ארי ליומא כ"ה

והנה בצ"ק הקשה כיון דלמלכי ב"ד יש ישיבה נילף מיושב דמלכי ב"ד כמו מיושב ת"ח כו' ע"ש, אכן לעד"נ דלפמ"ש התוס' בתירוצם דשמא אינו מן התורה, ממילא גם קושיא זו נדחית, דאין מקום להקשות דנילף מדבר שאינו מן התורה, דהא אם עצם האיסור דישיבה בעזרה אינו מה"ת, אז בהכרח דהיתר ישיבת מלכי ב"ד ודאי דאינו מה"ת ומשו"ה לא גמרינן מינייהו, וע' בת' הגרע"א סי' צ"ה ובמש"כ בחידושי לעיל בסמוך בגמרא

בא"ד תדע דאי מדאורייתא כו', אולם בתוס' סוכה מ"ג ע"ב ד"ה תשבו משמע דאורייתא הוא ע"ש, ואפשר דס"ל התם כדעת רש"י בסנהדרין ק"א ע"ב דהוא הלמ"מ ולא מקרא, ובדברי רש"י אין סתירה ממש"כ איהו גופיה ביומא כ"ה ע"א מ"ט ע"א ס"ט ע"ב דאין ישיבה בעזרה דכתיב לעמוד לשרת העומדים שם לפני ה' ע"ש, דאפ"ל דהתם איירי בעובד בישיבה, משא"כ בסתם יושב בעזרה, דומיא דמלכי ב"ד המובא גבי מעשה דירבעם בסנהדרין, התם הוא רק מהלמ"מ, וע' בשעה"מ פ"ז ה"ו מבית הבחירה

בסה"ד ומיהו איצטריך קרא לעובד בהשתחואה ע' מל"מ פ"ה הי"ז מביאת מקדש ובחידושי פמ"א בסוגיין ובאור זרוע ה' פסחים סי' רכ"ז

ע"ב ומה בע"מ שאוכל אם עבד חילל אונן שאין אוכל א"ד שאם עבד חילל, ע' בגבורות ארי ליומא י"ג ע"ב

שם הצד השוה שבהן שהן מוזהרין כו' אף אני אביא אונן שמוזהר כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד ס"ס ל"ב

שם אלא מהן הקריבו וקסבר מפני אנינות נשרפה, ע' בנוב"י סוף חלק ראשון

שם אונן פסול אמר רבא ל"ש אלא בקרבן יחיד אבל בק"צ מרצה ק"ו מטומאה כו', ע' ברי"ט אלגזי לבכורות פ"ה סי' מ"ם ובנוב"י מ"ת חא"ח ס"ס פ"ו.