אור הישר (זבחים) לד

תוד"ה אלא, ובטומאה כתיב בני ישראל ולא עכו"ם כו', ע"ל מ"ה ע"ב רש"י ד"ה ה"נ ובהגהות הב"ח שם

בא"ד בין בכהן טמא ששימש בין בזר ששימש כו', ע' בראב"ד לתו"כ ויקרא סוף דיבורא דנדבה

בסה"ד ותימא לי הא איצטריך חילול לשון רבים לאגמורי מיתה בטמא ששימש, ע' בהתוה"מ פ' אמור סי' ס"ה

תוד"ה אתיא, דפרועי ראש למיתה גמירי אבל למיחל לא גמירי, וכ"כ הרמב"ם בפ"א ה"ט מביאת מקדש, וע' ריש פרקין תוד"ה זר ומש"כ בחידושי שם, וע' בת' רדב"ז ח"ב בלשונות הרמב"ם סי' צ"א

בא"ד וגם זר דאינו במיתה בקבלה לפי שאינה עבודה תמה כו', ע' ווי העמודים לס' יראים סי' שמ"ג אות ה' ושם סי' שמ"ח

דף ט"ז ע"א זר שאינו אוכל אינו דין שאם עבד חילל, והק' בתוס' הגרע"א אמאי לא נימא חלל יוכיח שאינו אוכל ומוזהר ואפ"ה אינו מחלל ונשאר בצע"ג, וע' מש"כ בזה בגבורות ארי לתענית די"ז ע"ב, ובשעה"מ פ"ק מביאת מקדש תירץ משום דאיכא למיפרך מה לחלל דמזרע כהונה אתיא, ועיין בסוגיין תוד"ה זר ובתוד"ה אף ובשעה"מ פ"י ה"ד מכלי המקדש

שם מה לבעל מום שכן עשה בו קרב כמקריב, ע' תענית י"ז ע"ב תוד"ה דבר ובת' באר יצחק חא"ח סי' כ"א

שם מה להצד השוה שבהן שכן לא הותרו בבמה, ע' גבורות ארי ליומא ד"ל ע"א

שם ומה יושב שאוכל אם עבד חילל זר שאינו אוכל אינו דין שאם עבד חילל, וכ' התוס' דמיירי במורם מקדשים קלים ובכור ע"כ, פי' דאל"ה איך יושב כהן ואוכל הלא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד. וע' בשטמ"ק ובתוס' יומא כ"ה ע"א ובמש"כ בחידושי לקמן בסמוך

ולכאורה היה מקום ליישב קושית התוס' עפ"מ שהביאו הראב"ד והבאר שבע בפירושיהם לתמיד דכ"ז ע"א בשם הירושלמי, [ולפנינו ליתא בירושלמי רק בריש מדרש תהלים] דלכהן גדול היתה ישיבה בעזרה כמו למלכי בית דוד מדכתיב בשמואל א' א' ועלי הכהן יושב על הכסא על מזוזת היכל ה' ע"ש, ולפ"ז י"ל דניחא שפיר הא דקאמר בסוגיין מה יושב שאוכל כו', דעכ"פ אפשר למילף מכה"ג שהותרה לו אכילת קדשי קדשים בעזרה בישיבה, ואפ"ה אם עבד בישיבה חילל

אולם עצם הילפותא במדרש מהאי קרא בלתי מובנת לע"ד, דהא רש"י פי' על מזוזת כמו אצל מזוזת ע"ש והשתא מי יימר שהיה הכסא מבפנים במקום שאסור לכל אדם לישב שם, דילמא עמד הכסא מבחוץ אצל מזוזת ההיכל במקום היתר הישיבה גם לשאר בני אדם

ועוד דעצם לשון היכל ה' דכתיב בקרא שם נראה שהיה במקום שהישיבה מותרת, לפמש"כ רש"י ביומא ד"ו ע"א בד"ה מביתו והתוס' שם ד"ח ע"ב ד"ה דאי, דבעזרה שאין ישיבה כש"כ שכיבה ע"ש, ולפ"ז איך יפרנסו הכתוב שם סימן ג' ושמואל שוכב בהיכל ה', הלא שם ודאי שלא היה בעזרה במקום שהישיבה אסורה, ובתרגום יונתן פי' שם בהדיא בעזרת ליואה כדהביא רש"י שם על אתר, ואפ"ה קראו הכתוב היכל ה', וע' מל"מ פ"ח ה"ו מבית הבחירה

כן הלא במקום שישב עלי הכהן על הכסא על מזוזת היכל ה' שם עמדה חנה להתפלל, ועלי שמר את פיה ואמר לה עד מתי תשתכרין וגו' והיא השיבה לו לא אדוני אשה קשת רוח אנכי וגו', ואח"כ הזכירה אותו באמרה אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל, והוכיחו מהאי קרא בברכות ל"א ע"ב שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה. וכתבו שם התוס' משום דכתיב עמכה מלא בה"א כלומר שלא היה יושב בתוך ארבע אמות שלה כי אם בחמישית ע"ש, הרי בהדיא שעמדה באותו חדר שהיה עלי יושב, והשתא אם היה בעזרה במקום שהישיבה אסורה לכל אדם רק לכה"ג הלא שם היה איסור כניסה לנשים כדתנן בפ"ק דכלים, ובקידושין נ"ב ע"ב שאל ר' יהודה בתמהון וכי אשה בעזרה מנין, וכן תניא בתוספתא ערכין פ"ב מעולם לא נראית אשה בעזרה אלא בשעת קרבנה בלבד ע"ש, ובע"כ דמה שהיו קורין היכל ה' במשכן שילה, א"א ללמוד מזה לדין עזרה שהיתה אח"כ בבית עולמים, וצ"ע כעת

וראיתי בבאר שבע לתמיד כ"ז ע"א שתירץ אהא דעלי יושב וגו' דדוקא מן דוד ואילך אין ישיבה בעזרה ע"ש, והוא פלא דכל הספק להתוס' בסוגיין הוא אם הוא מן התורה, ולדעת רש"י בסנהדרין ק"א ע"ב דהוא הלמ"מ ולא מקרא שוב מצאתי בבאר שבע לסנהדרין שם שחולק גם ע"ד רש"י דהתם ע"ש

ובעמודי ירושלים לירושלמי סוטה פ"ז ה"ז כתב בשם הרמ"ע דמשנבנה בית עולמים ע"י מלכות בית דוד, אז נתחדשה ההלכה דיש למלכי ב"ד ישיבה ומקודם לזה לא היתה ישיבה ע"ש, ולשיטת רש"י גם זה בלתי מובן כיון דהוא סתם הלמ"מ מאן גבר לחדש הלכה מה שלא היה מזמן הלמ"מ, ואולי הבינו בזמן הבנין דאם לב ב"ד מתנה מתחילת הבנין מותר, דלזה לא נשנית ההלכה כלל וצ"ע, וע' בברכי יוסף חח"מ סי' י"ז סק"ג ובמש"כ בחידושי לקמן בסמוך

שם מיושב תלמיד חכם, ע' בה"ג ה' דיינין ובביאור הגר"א לחו"מ סי' י"ז סק"ה ובתומים שם סק"א. שם אונן מנלן דכתיב ומן המקדש לא יצא ולא יחלל הא אחר שלא יצא חילל, ע' בתו"כ פ' אמור ובהתוה"מ שם סי' ל', וע"ע בסה"מ שרש חמישי וברמב"ן שם ובת' באר יצחק חי"ד סי' ל"ב

שם הן הקריבו אני הקרבתי, פי' וכהן גדול מקריב אונן כדתנן בהוריות י"ב ע"ב וע"ש בבאר שבע

רש"י ד"ה טמא שאין בהמה מקבלת טומאה מחיים, ע"ל ק"ה ע"א רש"י ד"ה אמרי במערבא ובתוס' ב"ק ע"ז ע"א.