אור הישר (זבחים) כד

האשם, ובע"כ דלא ס"ל הא דבן עזאי, דהא איהו תלי טעמיה דאשם, משום דבא על חטא כחטאת כדתנן רפ"ק ועולה הרי אינו בא על חטא, דהא לקמן י"ב ע"ב אמרינן, אהא דבן עזאי גופיה יליף בק"ו מה חטאת שאינה כליל שחטה שלא לשמה פסולה עולה שהוא כליל לא כש"כ, ודחי מה לחטאת שכן מכפרת, ובן עזאי נמי לא ס"ל כר"א, דאיהו קאמר דאשם לא מצי למילף מפסח וחטאת, דמה להצד השוה שבהן שכן ישנן בצבור כביחיד כדמסקינן לקמן י"ג ע"א, וע"ש רש"י ד"ה אשם ובד"ה ומשני לבן עזאי

שם מכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בי"ד לשמו כו', ע' גבורות ארי ליומא י"ד ע"א

שם והכתיב בין הערבים אמר עולא בריה דרב עילאי בין שני ערבים כו', והנה במכילתא פ' בא תניא בן בתירא אומר בין הערבים שחטהו בין שני הערבים [כ"ה גרסת הגר"א ז"ל] וא"כ קשה הלא ר' אלעזר א"ר אושעיא שפיר אשמעינן דמכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בי"ד לשמו לפ"מ דבמתניתין ל"פ רק בשחרית די"ד שלא לשמו, להכי אשמעינן דבן בתירא מכשיר בשחרית גם בלשמו, וטעמו כדמפרש בן בתירא גופיה במכילתא, מדכתיב בין הערבים שחטהו בין שני הערבים, אמנם קושית הש"ס בלתי מובן שהקשו והכתיב בין הערבים, ומאי חידש עולא בריה דרב עילאי אם בן בתירא גופיה ביאר הכי לדבריו בהבנת הכתוב, וצ"ע כעת, וע' בהתוה"מ פ' אמור סי' קמ"ט

שם אמר עולא בריה דרב עילאי, בילקוט פנחס רמז תשע"ט הגרסא רב שילא

שם אין לך עבודה כשרה מערב עד בקר אלא זו בלבד, ע' בתו"כ פ' אמור פרשה י"ג ובהתוה"מ שם סי' רט"ז

רש"י ד"ה א"ל, כדתניא בתמורה כ"ג זה מדרש דרש יהוידע הכהן כו'. מובא ג"כ לקמן ק"ג ע"א, אבל משנה היא בשקלים ספ"ו

רש"י ד"ה שהן טעונין. סמיכה ונסכים ליתנייהו בבכור כדילפינן במנחות כו', נ"ב בדף צ' ע"ב ובדף צ"ב ע"ב

רש"י ד"ה לא הוסיף בן עזאי על דברי חכמים לפסול חוץ מפסח וחטאת אלא העולה עכ"ל, ויל"ד בשלמא בהא דרש"י כתב תיבת לפסול, הוא דלא נימא דתוספות בן עזאי עולה, קאי על כשרות העולה להקרבה כמו הזבחים הנאכלין, משו"ה פירש"י דהתוספות של בן עזאי היתה על פסלותו כפסח וחטאת, אכן מדוע דייק רש"י בדבריו שלא הוסיף על דברי חכמים, ונראה דנשמר בזה דלא נימא דב"ע ס"ל כר"א דריש פרקין דאמר אף האשם, והוא הוסיף ע"ד ר"א גם עולה, ולהכי פירש"י על דברי החכמים, היינו חכמים דר"א, ופירושו מוכרח דבע"כ לא ס"ל ב"ע כר"א, דלקמן י"ב ע"א אהא דב"ע יליף מדכתיב עולה היא, הקשו בש"ס אשם נמי כתיב ביה הוא, ומשני ההוא לאחר הקטרת אימורין הוא דכתיב, וזו היא רק דעת ר' יהושע לעיל ד"י ע"ב, אבל ר"א יליף שם באמת פסול דאשם שלא לשמו מדכתיב בו הוא ע"ש

רש"י ד"ה ומאי כאילו, אלמא סבירא ליה בין ערב של אמש לערב של אחריו כו', ע' ירושלמי פסחים פ"ה ה"א ובהתוה"מ למכילתא פ' בא סי' ל"ב ולתו"כ אמור סי' קמ"ט

דף י"ב ע"א השיב רבי תחת בן בתירא לדברי ר' יהושע כו', בתוספתא פסחים פ"ד הגרסא השיב רבי לסייע לדברי בן בתירא, וכ"ה הגרסא באור זרוע ה' פסחים סי' רכ"ב

שם אלא א"ר יוחנן פוסל היה בן בתירא בפסח ששחטו בי"ד שחרית בין לשמו בין שלא לשמו כו', ע' בנחל אשכול לס' האשכול ח"א ה' תפלה וק"ש סי' י"ג ובגבורות ארי ליומא במילואים דף ס"ו

שם בין לשמו בין שלא לשמו לשמו דבעינן בין הערבים שלא לשמו הואיל ומקצתו ראוי, כ"ה הגרסא בילקוט פנחס רמז תשע"ט

שם פסח כשר לבן בתירא היכא משכחת לה כו', ע"ל נ"ט ע"א תוד"ה עד ובטו"א למגילה כ"ט ע"ב

שם רב פפא אמר אפילו תימא מאורתא לילה אין מחוסר זמן, ע' בהעמק שאלה לשאילתות פ' וישלח סי' כ"ו אות ט"ו

שם דתני דבי ר' ישמעאל ליל שמיני נכנס לדיר להתעשר, בירושלמי שבת פי"ט ה"ה וביבמות פ"ח ה"א היא ברייתא סתמא

שם ומיום השמיני והלאה ירצה הא לילה לא חזי, ע' מה שהאריך בדיוק זה בהתוה"מ פ' צו סי' מ"ם

שם לילה לקדושה יום להרצאה ע"ל קי"ד ע"ב תוד"ה היתר ובמל"מ פ"ג מאיסורי מזבח ובשעה"מ שם ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' ז' ובהתוה"מ משפטים סי' קצ"ב ובס' האשכול ח"ג סי' ל"ח ובנחל אשכול שם

רש"י ד"ה ועושה תמורה דהא אינה דשותפין ע"כ, נראה דרש"י הבליע בזה דברי התוס' בקידושין ד"ז ע"א ד"ה וחזר, במש"כ דלהכי קאמר ר' יוחנן וחזר ולקחה, בכדי שיתאימו דבריו עם הא דמסיק ועושה תמורה כו' דשותפין אין ממירין, וע"ש בפני יהושע ובתוספתא תמורה פ"א

תוד"ה ר"פ, בריש מנחות ד"ה ע"א משמע דר"פ ס"ל יש מחו"ז לבו ביום כו', ע"ש בתוד"ה אלא ובשטמ"ק הכא ובטו"א לחגיגה ד"ט ע"ב ובת' עין יצחק חא"ח סי' כ"ו

תוד"ה לילה לקדושה, הקשה הרב ר' יוסף דבתמורה משמע כו', ישוב נכון לקושיתו כתבתי בחידושי לחולין דפ"א ע"א

תוד"ה יום להרצאה. והשתא קמ"ל דהוי מחוסר זמן ותרד אפילו לר"ש כו'. ע' ש"א סי' נ"ג ובח"ס חי"ד סי' י"ז.