אור הישר (זבחים) רכח

קונטרס אחרון

הנה קרוב לסיום הדפסת ספרי זה, יצאו לאור חידושים על הרמב"ם מהגאון הגדול ר' חיים הלוי זצ"ל מבריסק, ומצאתי מה שיש להעיר עליהם לע"ד, ואכתוב בזה רק מה שנוגע למכילתין, וכבר כתבתי הערה אחת בחידושי לעיל קי"ב ע"א ע"ש, והנני להעיר עוד על דבריו במש"כ הרמב"ם בה' תמידין פ"ג ה"ד כיצד סדר הקטרת הקטורת בכל יום כו' ומי שזכה בקטורת נוטל כלי מלא קטורת גדוש וכסוי היה לו ובזך היה שמו ונותן הבזך בתוך כלי אחר וכף היה שמו וכו' ואוחז הכף בידו עכ"ל, והוא במשנה תמיד פ"ה, והק' שם בפי' הרא"ש איך מוליך את הבזך בתוך הכף והא איבעיא לן ביומא נ"ח בהניח מזרק בתוך מזרק אי חוצץ או לא, והאריך הגאון הנ"ל בקושית הרא"ש ותירוציו עד שיצא בדבר החדש

וז"ל והנראה לומר בזה, דהנה יסוד הדין דחציצה בין ידו לכלי פוסלת, הלא הוא משום דבעינן שתהא עבודה בעצמו של כהן, וכיון דחוצץ אין זה בעצמו של כהן, אבל בלאו הך דינא דבעינן עצמו של כהן פשיטא דלא שייך כלל ענין חציצה הכא, דמ"מ הרי עשה את העבודה ואיזה חסרון יש כאן מהחציצה, אלא דעצמו של כהן ליתא הכא כיון דיש חציצה בין ידו לעבודה, והן נראה דכל הך דינא דבעינן שתהא עבודה בעצמו של כהן הוא רק במקום שנאמר דין ימין, משא"כ בעבודה שכשרה גם בשמאל, א"כ ליתא גבה לכל הדין דעצמו של כהן כלל, וכל דינה הוא רק שהכהן יעשה את מעשה העבודה, אבל הך דינא שהעבודה תהא דוקא בעצמו של כהן ליתא גבה, ורק במקום דנאמר דין ימין שם כל הך דינא דבעינן עצמו של כהן, וכן הוא מבואר להדיא במנחות דף כ"ו ור' ינאי אמר כיון שקמצו מכלי שרת מעלהו ומקטירו אפילו בהמיינו ואפילו במקידה של חרש ומשום דר' ינאי ס"ל דלא בעינן ימין וע"כ כשרה בכל דבר ואפילו בהמיינו דלא בעינן עצמו של כהן, רק שהכהן יעשה את מעשה ההולכה וההקטרה וממילא דלא שייך בזה ענין חציצה כלל כו' ומדתנן במתניתין (דתמיד) דההקטרה היתה בחפניו מבואר להדיא דגם הולכת קטורת זו לא פסלה לה שמאל, ולפ"ז הרי ניחא קושית הרא"ש דאיך נותן את הבזך בתוך הכף והא הוי חציצה, דכיון דאין בהולכה זו דין ימין, א"כ ממילא דפקע מינה כל עיקר הדין דעצמו של כהן, ולא איכפת לן גם בחציצה שבין ידו לעבודה, וכמבואר בהסוגיא דמנחות שהבאנו דכל דכשר בשמאל כשר בכל דבר ואפילו בהמיינו, ושפיר היה מוליך את הבזך בתוך הכף, אף אם נימא דמזרק בתוך מזרק חוצץ עכ"ל ממש

ולע"ד בלתי מובן עצם ההנחה דחציצה תלויה בדין ימין דוקא, האם דין חציצה נאמר על הידים דוקא ובאופן דנוכל להקדים דין ימין לשמאל בהאי דינא, הרי דין חציצה בעבודת הכהנים נאמר על כל הגוף, ומכש"כ לפירוש התוס' במקור דיני חציצה אהא דתנא דבי ר' ישמעאל לעיל כ"ד ע"א הואיל וריצפה מקדשת וכלי שרת מקדשין מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת אף ריצפה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הריצפה ע"ש, שכתבו דהאי כלי שרת פירושו בגדי כהונה שלא יהא דבר חוצץ כדכתיב על בשרו כו' ע"ש, דבזה ודאי אין מקום לחלק בין ימין לשמאל בחלקי גופו, כמו כן לפי' רש"י שם דהאי כלי שרת הם כלים המשמשים למעשה הקרבנות, נמי אין לחלק בין ימין לשמאל. ודאתאן עלה נפלאתי ע"ד התוס' שם שחלקו על פירש"י הנ"ל, האם באמת כל היכא דאשכחן תיבות כלי שרת נפרש דקאי אבגדי כהונה, הלא מקרא מלא הוא בדברי הימים ב' כ"ד י"ד וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה' כלי שרת והעלות וכפות וגו', הרי בהדיא דבלשון הכתוב כלי שרת הם כלים לעבודות הקרבנות, וכן אהא דכתיב סוף פ' במדבר ולקחו את כל כלי השרת פירש"י והן כלי הקטורת ע"ש, ומהאי קרא גופיה ילפינן ביומא נ"ח ע"א את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש שני כלים ושירות אחת, פי' שאם הניח מזרק בתוך מזרק וקיבל בו את הדם כשר, וכן אהא דתנן ר"פ איזהו מקומן וקיבול דמן בכלי שרת פירש"י דכתיב בעולה בסיני וישם באגנות וממנה למדו בכל הזבחים בהיקש ליטעון כלי ע"ש, והתוס' גופיה שם נמי בע"כ הכי מפרשי, דהא רבינו אפרים מדקדק דלא בעינן סכין בשחיטה מדלא קתני שחיטתן בכלי שרת בצפון כו' ע"ש, והשתא אם איתא דכלי שרת פירושו בגדי כהונה, מאין היה מוכיח מלשון זה על סכין, הלא אז הוה פירושו שחיטתן בכלי שרת היינו בבגדי כהונה, וכמו שהבאתי מקרא ומתניתין, כמ"כ היא בברייתא פסחים ע"ט ע"א, גבי טומאת כלי שרת, דמפרש רב חסדא לא שנו אלא שנטמא הסכין בטמא מת כו' ע"ש, הרי מכל המקומות מוכח דלשון כלי שרת הונח על כלים המשתמשים למעשה הקרבנות, והא דפירש"י לעיל י"ג ע"א בכהן כשר ובכלי שרת שיהא מלובשים בגדי כהונה, הלא מסיק שם רש"י בהדיא דכל היכא דקתני בכהן כשר ובכלי שרת בבגדי כהונה קאמר ע"ש, ובזה מורה באצבע דרק היכא דהכלי שרת נאמר אצל כהן כשר, דוקא אז פירושא דכלי שרת הוא בגדי כהונה

כן ראייתו של הגאון הנ"ל ממנחות כ"ו ג"כ בלתי מובנת, דלע"ד המובן בגמ' שם דר' ינאי אתא שם לפרושי טעמא דר"ש דמכשר אע"פ שלא קידש הקומץ בכלי שרת, ועלה קאמר דלא כרב יהודא בריה דר' חייא דקאמר טעמא דר"ש מקרא דקדש קדשים היא כו', רק משו"ה מכשר ר"ש דסבר כיון שקמצו מכלי שרת מעליהו ומקטירו אפילו בהמיינו, פי' כך דעת ר"ש דרק בתחילת מנחה בעי כלי, אבל קידוש קומץ לא בעי כלי כלל, וממילא לא שייך גבה חציצה, ואין זה ענין לימין ושמאל

ומש"כ הגאון הנ"ל בתר הכי לתרץ קושית הרא"ש הנ"ל, עפמש"א במנחות כ"ה ע"א אימא עון שמאל שהותר מכללו ביוה"כ, והקשה מ"ש דנקט יוה"כ, הלא במשנה דתמיד שם תנן נתפזר ממנו לתוכו נותנו לו בחפניו הלא מבואר בהדיא דבהולכת קטורת זו לא