אור הישר (זבחים) רכז

אכן יל"ד בהא דרש"י מסיק וכתיב אותם מיעוטא אלמא זבחים הוא דהוו נהגי בהו ולא עופות ומנחות עכ"ל, והוא תמוה דהא בתו"כ אחרי פרק ט' דרשינן האי אותם למעט בהמות של חטאות ואשמות, משום דהאי אותם קאי על זבחי שלמים דכתיב התם, ואפשר דדרשה דתו"כ שם הוא דוקא אליבא דר"מ דמנחה קרבה בבמה, ומאן דס"ל יש מנחה בבמה יש ג"כ עופות בבמה, ואייתר ליה האי אותם למעט חטאות ואשמות וצ"ע

אמנם אכתי איכא למידק מדוע צריך למילף מיעוטא דמנחה מתיבת זבחים דבהמות, ומדכתיב אותם מיעוטא, הלא גבי מנחה גופה תניא בספרא פ' צו ריש פרשה ב' זאת תורת המנחה לבית עולמים זאת אינה נוהגת בבמה, משמע דמתיבת זאת ממעטינן מנחה בבמה, וע"ש בהתוה"מ סי' כ"ג ובתורה אור שם

תוד"ה אין מנחה בבמה. היינו דלא קרבה כלל אפילו בבמה גדולה כגון מזבח הנחשת שבנוב וגבעון כו', ע' סוטה ט"ז ע"א תוד"ה לרבות ובתוס' ישנים מ"ד ע"א ובמל"מ פ"א מק"פ

דף ק"כ ע"א ואיבעיא להו עלו מהו שירדו כו', כ"ה גרסת השטמ"ק והב"ח וע"ל י"ד ע"א תוד"ה הג"ה ובדף פ"ד ע"א תוד"ה זאת וד"ה הניתנין ובנדה ד"מ ע"א תוד"ה זאת ובמש"כ בחידושי ריש מעילה

שם שחיטת לילה בבמת יחיד רב ושמואל ח"א כשרה וח"א פסולה, ע"ל י"ב ע"א תוד"ה יום ובנדה ד"מ ע"ב תוד"ה פרט ובחידושי הרמב"ן שם ובת' דבר אברהם סי' ז'

שם דר"א רמי קראי אהדדי כו', קושיא דר' לעזר מבואר בירושלמי מגילה פ"א הי"ב, ואף דר"א גופיה שם מתרץ הלילה לחולין והיום למוקדשין, ור' יוחנן אמר עלה שם יפה לימדנו ר"א ע"ש, מ"מ פליגי בזה רב ושמואל בבבלי, פי' תרווייהו נקטו קושיתו, אבל תירוצו דר"א חד נקיט, ואידך אוקים באוקימתא אחרת כאן בקדשי במה גדולה כאן בקדשי במה קטנה

אולם לע"ד בלתי מובן סתירת המקראות, הלא הא דשאול אמר גולו אלי היום אבן גדולה, הרי הוא לבנין מזבח, כדכתיב תיכף בתר הכי ויבן שאול מזבח אותו החל לבנות מזבח, ופי' הגאון מלבי"ם זצ"ל מן האבן הזה בנה מזבח כו' ע"ש, ולפ"ז שפיר דייק שאול לאמר היום, כי כמו שאין בנין ביהמ"ק בלילה כדאמרינן בשבועות ט"ו ע"ב, כמ"כ אין בנין מזבח בלילה עכ"פ לדעת שאול, והא דכתיב ויגשו כל העם איש שורו ואיש שיהו בידו הלילה, משום ששאול סבר דשחיטת לילה כשרה בבמה קטנה, ואפשר נמי דקרא אשמעינן לפי שהיתה שעת מלחמה, ולא הספיקו להביא עד הלילה, ואמרינן לעיל י"ב ע"א לילה לקדושה יום להרצאה וע"ש רש"י ד"ה לקדושה, ולפ"ז שפיר קמ"ל קרא שהביאו הבהמות גם בלילה תיכף כשהשיגו, בכדי להקדישם לקרבנות. ולבקרם בלילה ממומין, למען יהיו מוכנים לאור הבקר להקריבם וצ"ע כעת

שם כאן בקדשי במה גדולה כו', פי' משום דכבר הוקדשו למצות יום כדין במה גדולה משו"ה אע"ג שנקרבים אח"כ בבמה קטנה לא עבר מהם מצות יום משא"כ קדשי במה קטנה כשר בלילה, כדהסביר בזה הגאון הנצי"ב זצ"ל בהעמק שאלה לשאילתות וירא סי' יו"ד אות ח'

שם שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך כו', ע' חגיגה ד"ו ע"ב ובטו"א שם קונטרס אבני מלואים

שם דברים שבין במה גדולה לבמה קטנה קרן וכבש ויסוד וריבוע כו', בתוספתא שילהי מכילתין לא גריס ריבוע, ושם הביא עוד חילוקים בין במה גדולה לקטנה בהא דעור עולה לכהנים וחוץ למקומו, ובש"ק לירושלמי מגילה פ"א הי"א דייק אליבא דרב אדא בר אהבה בע"ז כ"ד ע"ב דקאמר עולת נקבה כשרה בבמת יחיד. אמאי לא חשיב לה בסוגיין בדברים שבין במה גדולה לקטנה ע"ש

שם הפשט וניתוח בגדולה ובקטנה, ע' חולין כ"ב ע"ב תוד"ה והביא

שם מנין לעשות זמן במה גדולה כזמן במה קטנה כו', כ"ה גרסת הילקוט בפ' צו רמז תצ"ג

רש"י ד"ה שהכניסה. לאחר ששחטה בחוץ כו', אבל התוס' בסוגיין ובמעילה ד"ג ע"א ד"ה שהכניסה מפרשים שהכניסה חיה לפנים אחר שהוקדשה ליקרב בבמת יחיד כו' ע"ש

בתוס' אבל בספרים ישנים גרסינן קדק"ד ששחטן בדרום כו', עמש"כ בחידושי ריש מעילה

בא"ד כשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו וכש"כ בשחיטת דרום כו', ע' בס' לבוש מרדכי לסוגיות דזבחים סי' י"ג

ע"ב תאמר בבמה קטנה שהזר כשר בה, כמבואר לעיל קי"ח ע"א וילפינן לה מקרא קי"ט ע"ב. וע' מנחות ד"ו ע"ב תוד"ה וכי תימא. סליק פרק בתרא וסליקא מסכת זבחים בס"ד