אור הישר (זבחים) רכו

נחלה זו ירושלים, במדרש שוח"ט מזמור ה' דריש מנוחה זו הארץ נחלה זו בית המקדש

שם מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים, הטעם שתוה"ק קרא למקום הקרבנות מנוחה ונחלה, שמקומות הקדושים אלו הם באמת מנוחה עולמית ונחלה שאין לה הפסק, לא כעניני העוה"ז שכל מעשיהם הם דק לחיי שעה, וכל טרדותיהם אינם קשורים לחיי עולם, וע' ברבינו יונה לברכות ד"ו ע"ב ובטו"א למגילה ד"י ע"א, שוב מצאתי להרמב"ם בפיה"מ למשנתינו דמפרש מדוע נקרא ירושלים נחלה, וע' יבמות פ"ב ע"ב תוד"ה ירושה, וה"נ אמרינן בר"ה י"ב ע"ב נחלה אין לה הפסק וכ"ה בב"ב קכ"ט ע"ב וקל"ג ע"א, וע' בסוגיין לקמן ע"ב ובעמק יהושע ח"ב דרוש י"ג

שם למה חלקן הכתוב כדי ליתן היתר בין זה לזה ע"כ, אולם גבי בכורים כללן הכתוב ביחד כדתניא בספרי ר"פ תבא והלכת אל המקום אשר יבחר ה"א זה שילה ובית עולמים, וע' מה שהאריכו בזה בזרע אברהם ובהתוה"מ שם

שם ואיתקש מעשר דגן למעשר בהמה. ע"ל מ"ה ע"א תוד"ה ומעשר ובבכורות ל"ג ע"א תוד"ה ובית הלל ושם נ"ד ע"ב תוד"ה ואתי ונ"ט ע"א תוד"ה איתקש וברי"ט אלגאזי שם ד"ד ע"א ובטו"א לר"ה ד"ח ע"א ובס' מחנה דוד אהל ז' ובמש"כ בחידושי לבכורות נ"ג ע"ב

שם מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים כו' דברי ר' יהודא רש"א מנוחה זו ירושלים נחלה זו שילה כו', והיינו דאמרינן בירושלמי מגילה ספ"א אית תניי תני מנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים אית תניי תני מנוחה זו ירושלים נחלה זו שילה כו', וכן נחלקו ר"י וריש בספרי ראה י"ב ט' וע"ש בהתוה"מ

שם ואומר זאת מנוחתי עדי עד כו', ע' מכילתא ותנחומא פ' בא בפסוק ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים ובילקוט ירמיה רמז ר"צ ושם בתהלים רמז תתפ"ב ובעמק יהושע ח"ב דרוש י"ד

שם אל הנחלה ואל המנוחה מיבעיא ליה ה"ק לא מיבעיא כו', בילקוט ראה רמז תתפ"א מסיק על קושיא זו קשיא

שם תנא דבי ר' ישמעאל זו וזו שילה רשב"י אומר זו וזו ירושלים, ע' בהתוה"מ אחרי סי' ק"ה ובפ' שלח ט"ו פסוק ב'

רש"י ד"ה שם שם ואכלתם שם א"נ כי אם לפני וגו', ע' ירושלמי מגילה פ"א הי"ב ובק"ע ופ"מ שם

תוד"ה באו לנוב וגבעון קדשים קלים ומע"ש בכל ערי ישראל כו', ע' טו"א למגילה ד"י ע"א ובמנ"ח מצוה יו"ד

תוד"ה הא מני ר"ש היא ה"נ מצי למימר רבנן היא כו', ע' ש"ק לירושלמי מגילה ספ"א

תוד"ה זו וזו שילה. דאין לאמר דהוה מפרש דלא הלך אבשלום אלא להביא כבשים מחברון כו', ע' מל"מ פ"א מה' ק"פ

ע"ב מנוחה דנחו מכיבוש נחלה דפלגי התם נחלות, ע' מדרש שוח"ט מזמור קל"ב

שם ועוד תניא ארבעה כללות היה ר"ש אומר בקדשים כו', בתוספתא פי"ג נשתנה לשון הברייתא, וע"ל ק"ו ע"ב ובסה"מ עשה פ"ד

שם סמיכה דכתיב לפני ה' וסמך שחיטת צפון דכתיב צפונה לפני ה', שתי דרשות אלו מבוארות היטב בתו"כ נדבה פרק ד', וע"ש בק"א ובהתוה"מ סי' כ"ז ולעיל ל"ב ע"א תוד"ה מ"ש

שם מתנות סביב דכתיב וזרק על המזבח סביב כו', ע' בשטמ"ק ובילקוט תרומה רמז שע"ד ושם בפ' ויקרא רמז תל"ח

שם א"ר ששת לדברי האומר יש מנחה בבמה יש עופות בבמה לדברי האומר אין מנחה בבמה אין עופות בבמה, המחלוקת בזה הוא לעיל קי"ז ע"א, וממילא הא דתניא בתוספתא תמורה פ"א דעופות אין קריבין בבמה ר' יהודא היא

שם זבחים ולא מנחות זבחים ולא עופות, וכה"ג אמרינן לעיל מ"ד ע"א ובחגיגה ד"ז ע"א דעופות ומנחות נתמעטו מזבחים, ולכאורה לר"מ דס"ל יש מנחה בבמה קשה הרי קרא דזבחים משמע למעוטי עופות ומנחות, ואפשר דאיהו ס"ל דעופות לא נתמעטו כלל מזבחים דשניהם מיני דמים, ומנחות ועופות כי הדדי נינהו, דמנחות קמו תחת עופות בדלות כדאמרינן במנחות ע"ג ע"א ובקידושין נ"ג ע"א, וע' בשעה"מ פ"ג הי"ג ממעה"ק ושם פ"א מה' חגיגה, ועפ"ז יש ליישב נמי קושית התוס' במנחות פ"ב ע"א ד"ה להקיש

שם וכהן דכתיב וזרק הכהן, ע"ל קי"ח ע"א וברש"י דיה זר ולקמן בשילהי מכילתין

שם בגדי שרת לשרת בקדש וכלי שרת אשר ישרתו בם בקדש, בדק"ס הגרסא בגדי שרת דכתיב שבעת ימים ילבשם הכהן וכלי שרת דכתיב ולקח את כלי השרת

שם ריחוץ ידים ורגלים דכתיב ובקרבתם אל המזבח ירחצו, בילקוט תשא רמז שפ"ז הגרסא דכתיב בבואם אל אהל מועד ירחצו, וע' בת' דבר אברהם סי' ז'

שם מותיב רבה חזה ושוק ותרומת לחמי תודה כו', כמו הכא כן לעיל קי"ז ע"ב מותיב רבה גופיה מהך ברייתא, ולפנינו היא בתוספתא שילהי מכילתין, ואילו בירושלמי מגילה פ"א הי"ב מימרא דאמורא הוא דא"ר לעזר חזה ושוק כו', ועמש"כ בחידושי לעיל שם

שם בעי ר' זירא, בתוס' הגי' רב אדא וכ"ה נמי בדק"ס

רש"י ד"ה זבחים וזבחו זבחי שלמים, כ"ה הגרסא עה"ג ובשטמ"ק וכ"ה בילקוט אחרי רמז תקפ"ב,