אור הישר (זבחים) רכא

רמיזא כו', גרסא זו נמצאת בילקוט יתרו רמז רפ"ה, וע' בהלכות גדולות סי' נ"ט

תוד"ה מה העלאה שהיא גמר עבודה סוגיא זו קשה אההיא דלעיל בריש השוחט כו' ע"כ, וכן הקשו התוס' לעיל ק"ז ריש ע"ב וע"ש בפמ"א ובצ"ק ובמש"כ בחידושי שם, וע"ע בגינת וורדים להפמ"ג כלל מ"ב

דף קט"ז ע"א זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין כו', וכ"ה בתוספתא רפי"ג

שם מנין למחוסר אבר שנאסר לבני נח ת"ל מכל החי מכל בשר כו', ע"ל ס"ח ע"ב תוד"ה ושניסמית ובקידושין כ"ד ע"ב תוד"ה ת"ל ובתוס' ע"ז ד"ה סע"ב ובב"ר פרשה ל"ב סי' ח' ובמל"מ פ"י ה"ז מה' מלכים ובאבני מלואים לאה"ע סי' א' סק"ב

שם הניחא למ"ד טריפה אינה יולדת אלא למ"ד טריפה יולדת מאי איכא למימר, ע' שעה"מ פי"א ה"א מה' שחיטה ובפלתי סי' נ"ז סק"ח ובת' הגרע"א סי' ר"ד

שם א"ק אתך בדומין לך, ע' ע"ז נ"א ע"א רש"י ד"ה אי מאתך ובח"ס חח"מ סי' קפ"ה

שם ודילמא נח גופיה טרפה הוה תמים כתיב ביה כו', ואילה"ק הרי ארי שבר רגל נח והיה צולע, כמבואר במד"ר ר"פ ואתחנן ובקהלת רבה רפ"ט, די"ל דהכא קאי אקרא דמכל החי מכל בשר, ומקרא זה נאמר קודם שבא אל התיבה, ושבירת הארי היתה כשיצא מן התיבה

שם כל שהתיבה קולטתן בידוע שהוא טהור אין התיבה קולטתן בידוע שהן טמאין, ע' בחידושי באר שבע לסנהדרין ק"ח ע"ב וביד המלך ר"ה מאכלות אסורות

שם ר' אבהו אמר א"ק והבאים זכר ונקבה הבאים מאיליהן, וממקרא זה נדרש נמי בב"ר פ' ל"ב ח', ויל"ד קצת אמאי לא הביא ממקראות הקודמים, דבפדר"א פכ"ג דריש מדכתיב ויבאו אל נח באו מאיליהן, ובתנחומא נח סי' י"ב קאמר ומאיליהן באו שנאמר שנים שנים באו אל נח

שם ר' אלעזר ור"י בר"ח ח"א קרבו שלמים ב"נ וח"א לא קרבו, בירושלמי מגילה פ"א הי"א ובב"ר פכ"ב ופל"ד ובשה"ש רבה סוף פ"ד ובפסיקתא רבתי פרשה ה' מבואר בהדיא, דר"א הוא דאמר הקריבו ב"נ שלמים וריב"ח אמר עולות הקריבו, וע' במה"פ לירושלמי שם ובהתוה"מ פ' בא סי' כ"ז ובטו"א לחגיגה ד"ו ע"א

שם מ"ט דמ"ד קרבו שלמים ב"נ דכתיב והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו כו', ע' בהקדמת עונג יו"ט ובמש"כ בחידושי לעיל ק"ח ע"ב

שם עורי צפון ובואי תימן תתנער אומה שמעשיה בצפון כו', ע' תנחומא נשא סי' כ' ובשה"ש רבה בפסוק ישקני מנשיקות פיהו ובילקוט בראשית רמז ל"ה ובזוה"ק ויקרא דף י"א ע"א

שם הניחא למ"ד יתרו לאחר מ"ת הוה כו', ע' בפסיקתא רבתי פיסקא ויהי ביום כלות משה ובהעמק שאלה לשאילתות וישלח סי' כ"ו אות ז'

שם אמרו לו מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא כו', הספק בזה משום שאחרי שבועת המבול של מים הביא מבול של אש על סדומיים. וע' בב"ר פ' לך פל"ט סי' ו' ושם פמ"ט סי' ט' ובילקוט נח סי' ס"א ובזוה"ק בראשית דף נ"ו ע"ב

שם חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם ובקש ליתנה לבניו כו', ע' תדב"א ח"א פ"ג ושם פ"ו

שם ר"א אומר קריעת ים סוף שמע ובא, ונרשם עה"ג ר"א בן יעקב, אולם במכילתא ר"פ יתרו הגרסא ר' אליעזר סתם, וכ"ה נמי בשאילתות פ' ברכה סי' קס"ו, אבל בילקוט ר"פ יתרו גריס ר"א המודעי בין במתן תורה בין בקריעת ים סוף

שם קריעת י"ס שמע ובא שנאמר ויהי כשמוע כל מלכי האמורי ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע כו', לכאורה מאי איצטריך להביא קרא דרחב אחרי שהביא המורא הגדול של כל מלכי האמורי, ולהיפוך יל"ד נמי הלא רחב הזכירה הנס דקריעת ים סוף, אבל מלכי האמורי שמעו אשר הוביש ה' את הירדן, ומה ענין זה להא דאר"א קריעת י"ס שמע, וי"ל דדרשה זו נמשכת אחרי דברי הספרי ס"פ עקב אקרא דפחדכם ומוראכם יתן ה', ודרשו שם פחדכם על הקרובים ומוראכם על הרחוקים, והביא שם כתובים אלו מכל מלכי האמורי שהיו רחוקים, ומרחב הזונה שהיתה קרובה במקום כדפי' שם בזרע אברהם ע"ד הספרי ע"ש, וע' בתשובות הרמב"ם חלק האגרות הנדפס בלפסיא דף מ"ב ע"א מש"כ בזה לבנו הר"ר אברהם ז"ל

רש"י ד"ה ה"ג זכרים. ולא גרסינן תמות וזכרות כו', ע' ילקוט נח רמז נ"ט ובדק"ס

רש"י ד"ה תשע מאות. וכ"ו מאדם ועד משה רבינו כו' ע"כ, פי' עשרה דורות מאדם ועד נח ועשרה מנח עד אברהם הרי עשרים, ואח"כ ששה דורות, אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם, ומשה רבינו אשר על ידו ניתנה התורה היה הדור הז"ך לבריאת עולם, וע' ברש"י חגיגה י"ג סוף ע"ב ובמה שהאריך בזה בטו"א

תוד"ה ודילמא למעוטי. גבי שתי צפרים חיות דרשינן מינה תרתי כו', ע' חולין ק"מ ע"א תוד"ה טרפות ובחידושי הרשב"א שם

תוד"ה ודילמא נח. וא"ת הלא חי אח"כ ג' מאות שנה כו', ע' מה שנרשם עה"ג וע' בנחל אשכול לס' האשכול ח"ג ה' טרפות סי' ט"ו ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים לע"ז ד"ו ע"א ובפלתי ס"ס נ"ו.