אור הישר (זבחים) רכ

הכי, מדהזהירה התורה שלא תמכר לעכו"ם לחלוטין, ש"מ שאם מכרה לעכו"ם מכורה היא ע"ש, וביארו המפרשים דר"מ ס"ל אי עבד לא מהני, וכיון דכתיב והארץ לא תמכר לצמיתות לפיכך גם בדיעבד לא מהני, ור"ש סבר אי עבד מהני ולהכי סבר דיש קנין לעכו"ם בא"י להפקיע מן המעשר, ולפ"ז לר"ש ניחא הא דבדיעבד קדוש מחוסר זמן אע"ג דלכתחילה אסור, דכן הוא דעת ר"ש בכה"ת כאביי דאי עביד מהני

שוב התבוננתי דאף אם נימא דמה שהחליטו התוס' דאם הקדיש מחוסר זמן קדוש בדיעבד גם לדעת רבא, אפ"ה לא תקשה אתירוצם מהא דס"ל לרבא אעל"מ, דהא בתמורה ד"ה ע"ב הקשו בש"ס לרבא, דרחמנא אמר כל אשר בו מום לא תקריבו ותניא המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח אע"פ שהוא בל"ת מה שעשה עשוי תיובתא דרבא ומשני אמר לך רבא שאני התם דא"ק ולנדר לא ירצה רצוי הוא דלא מרצה הא מקדש קדשי ע"ש, והשתא מה גבי בעל מום דכתיב בהדיא לא ירצו לכם, ואפ"ה יפרש רבא דהוא רק לרצוי ההקרבה הא מקדש קדשי, מכש"כ גבי מחוסר זמן דכל הילפותא היא מדיוקא, מדכתיב ומיום השמיני והלאה ירצה, מכלל דקודם לכן לא ירצה, בודאי שיש מקום לפרש דהעדר הרצוי דמחוסר זמן קאי רק על ההקרבה הא מקדש קדשי, כנלע"ד לולא דברי התוס'

דף קט"ו ע"א יכול שאני מוציא עולה מחוסר זמן בבעלים, כ"ה הגרסא בתו"כ אחרי ריש פרק ט', וע"ש בקרבן אהרן

שם ואשם נזיר ואשם מצורע, ע' בר"ש משאנ"ץ על הספרא פ' אחרי ריש פרק ט'

שם ור' אלעזר היא דאמר מקשינן אשם לחטאת כו', ע' ירושלמי מגילה פ"א הי"ב ובש"ק שם ובהתוה"מ פ' אחרי סי' צ"ד

שם רב אשי רמי מתני' אברייתא ומשני כאן לשמו וכאן שלא לשמו, ע' מה שהאריך בזה הגאון ר' משה צבי ז"ל אחי הגאון בעל עונג יו"ט בסוף הס' הנ"ל שם

רש"י דיה שור מ"מ כו' דמצי למימר אשר ישחט במחנה כו', בהתוה"מ אחרי סי' צ"ד כתב דלא אמר אשר ישחט זבח ובא ללמד אפילו שלא שחטו לשם הזבח שהיה מיוחד אלא כי שחטו שלא לשמו חייב ע"ש

תוד"ה או. פסולין ותעובר צורתו ויצאו לבית השריפה ותימה כו', ע' מנחות מ"ח ע"ב תוד"ה איתיביה ובתמורה י"ט ע"ב תוד"ה אשם

ע"ב אשם שניתק לרעייה ושחטו סתם כשר לעולה, התוס' לעיל ד"ה ע"ב ובס"פ דם חטאת ובכ"מ בש"ס האריכו בזה

שם והמקבל דמים בחוץ. כ"ה הגרסא בשטמ"ק וכ"ה בתו"כ אחרי פרק יו"ד, אבל בילקוט שם רמז תקפ"ב הגרסא והמקבל מקצת דם שבחוץ

שם ת"ל אשר יעלה עולה או זבח, בספרא ובילקוט שם ליתנייהו תיבות או זבח, והאי קרא מבע"ל שם ולעיל ק"ט ע"א לרבות אימורי אשם ואימורי חטאת ואימורי קדק"ק ואימורי קדק"ל ע"ש

שם מה העלאה שהיא גמר עבודה כו', ע"ל י"ג ע"א רש"י ד"ה קבלו בחוץ ובמש"כ בחידושי שם

שם יתיב ר"ה בר רב קטינא כו', בחילופי הגרסאות בזה ע' בשטמ"ק ובב"ח ובדק"ס

שם עולה שהקריבו ישראל במדבר אינה טעונה הפשט וניתוח כו', ע' ספרא פ' צו מכילתא דמילואים ובהתוה"מ שם סי' קפ"א

שם והכל כשרין להקריב בהמה חיה ועוף זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין כו', וכ"ה בילקוט נח רמז נ"ט, אבל בירושלמי מגילה פ"א הי"א הגרסא בהמה חיה ועופות גדולים וקטנים זכרים ונקבות תמימין אבל לא בעלי מומין, וע' חולין כ"ב ע"ב תוד"ה והביא

שם ר' יהושע בן קרחה אומר זו פרישת בכורות רבי אומר זו פרישת נדב ואביהוא, במד"ר נשא פי"ב ז' הלשון חד אמר וחד אמר, וע' מכילתא יתרו בפסוק וגם הכהנים

שם דבר זה אמר הקב"ה למשה ולא ידעו עד שמתו בני אהרן כו', בילקוט שמיני רמז תקכ"ה נשתנית בזה הגרסא

שם לא מתו בניך אלא להקדיש שמו של הקב"ה כו', ע' תו"כ ר"פ שמיני ובקרבן אהרן שם אות כ"ג ובהתוה"מ שם סי' י"ז וסי' כ"ו, וע' ילקוט תהלים רמז ת"ת

שם שתק וקבל שכר שנאמר וידום אהרן כו', והיינו דאמרינן בברכות ד"ו ע"ב אגרא דבי טמיא שתיקותא, וע' ראב"ן סי' ק"ל

שם וכן בדוד הוא אומר דום לה' והתחולל לו אע"פ שמפיל לך כו', ע' גיטין ד"ז ע"א תוד"ה והוא ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים שם

שם ר' ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד רע"א כללות ופרטות נאמרו בסיני כו', ע' ברמב"ן ומגילת אסתר לסה"מ שרש ראשון ובהתוה"מ ר"פ משפטים ור"פ בהר ובהקדמת פנים מאירות לחידושי ב"ק, וע"ע בתו"כ פ' צו פרק י"ח ובפי' הראב"ד ובהתוה"מ שם

שם מה"מ אר"ה דא"ק ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה הטהורה כו', ע' פדר"א פכ"ג ובביאור הרד"ל שם אות ס"ח ובתנחומא פ' ויקהל סי' ו'

רש"י ד"ה ויתיב רב חסדא. נראה בעיני שהספרים חסרים כאן ולא ידעתי מה כו' ומפרש דאלו הבכורות עכ"ל, במד"ר נשא פרשה י"ב ז' איתא הכי בהדיא

רש"י ד"ה אלא למ"ד זו פרישות בכורות היכא רמיזא ה"ג ולא גרסינן פרישת נדב ואביהוא היכא