אור הישר (זבחים) ריא

רש"י ד"ה אינו זורק את הדם דאית ליה לר' יהושע אם אין בשר אין דם מועשית עולותיך הבשר והדם ובזבחים כתיב ודם זבחיך ישפך והבשר תאכל הזקיקן הכתוב זה לזה ע"כ, הא דהוצרך רש"י להביא מסקנת הש"ס דפסחים ע"ז ע"ב אליבא דר' יהושע, דהני תרי קראי מבע"ל חד בעולה וחד בשלמים, משום דקרא דועשית עולותיך איירי בעולה, ואיהו קאמר הכא כל הזבחים שבתורה, ואע"ג דלא שוו שיעורייהו לעולה כדמסיק הכא גופה בברייתא משו"ה הביא רש"י לקרא דודם זבחיך ישפך והבשר תאכל, דכתוב זה בא להדיא להורות על כל הזבחים חוץ מעולה דהזקיקן הכתוב זל"ז, וכדמצרכינן להו לתרווייהו בפסחים שם

תוד"ה עולה. במס' מעילה פ' קדשי מזבח תנן חמשה דברים בעולה מצטרפין כו', עמש"כ בזה בחידושי למעילה ט"ו ע"ב

בא"ד ועוד תנינהו למעוטי דם דאין חייבין עליו משום פיגול ע"כ, אע"ג דזה נמי כבר תנינא במשנה לעיל מ"ה ע"ב וע"ש מ"ו ע"א ובתוי"ט למעילה פ"ד מ"ב

בא"ד אבל דרך אכילה ששרה פתו ביין שיעורו בכזית, ע' מה שהאריך בזה בת' חמדת שלמה חי"ד סי' ט"ז, וע' במנ"ח מצוה קמ"ח

תוד"ה כל. וי"ל דהוה מוקמינן לה בעולה כו', ע' מעילה ט"ו ע"ב תוד"ה כל הפיגולים ובמש"כ בחידושי שם

ע"ב וכזית חלב, ונרשם עה"ג או כזית, וכ"ה גרסת רש"י, מה שיש להעיר בזה כתבתי בחידושי לעיל דף כ"ה ע"ב

במשנה הקומץ והלבונה כו' ומנחת נסכים, ע"ל ע"א ושם בתוד"ה ומנחת ובתוספתא פי"ב ותו"כ אחרי פרק יו"ד ובמפרשים שם

שם דתניא יכול המעלה פחות מכזית קומץ כו' והמנסך פחות משלשה לוגין יין פחות משלשה לוגין מים יהא חייב ת"ל לעשות אותו על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר ע"כ, וצ"ל דלר' יהודא דע"כ פליג אברייתא זו, דהא איהו קאמר בלוג היה מנסך כל שמונה כדתנן ס"פ לולב וערבה וע"ש מ"ז ע"א רש"י ד"ה בלוג, גם הוא לא יפלוג על דרשה זו, אלא יפרש לעשות אותו על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר, דהוא פחות מלוג

רש"י ד"ה והקטרת. קסבר כי כתיב אותו על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר אשיעור הקטרה כתיב והיינו כזית, ע' מה שתמה בזה במל"מ פי"ט הי"א ממעה"ק

רש"י ד"ה חצי פרס בפנים לאו דוקא חצי פרס נקט דה"ה לכזית כו' ע"כ, אולם בירושלמי יומא פ"ד ה"ה הגרסא בברייתא גופה הקטיר כזית בחוץ חייב פחות מכזית בפנים פטור, וע' במל"מ פי"ט ממעה"ק סוף הלכה י"א ובגבורות ארי ליומא מ"ד ע"ב

רש"י ד"ה מלא חפניו דוקא ובבת אחת כו', ע' מה שתמה על דבריו במל"מ ה' מעשה הקרבנות פי"ט הי"א

תוד"ה כאן. אלא אימא עולה ואימוריה מצטרפין זע"ז כו', עמש"כ בחידושי למעילה דף ט"ו

דף ק"י ע"א מר סבר קביעות מנא מילתא היא ומ"ס לאו מילתא היא, הסבר הדברים בדעת רבא ע' במל"מ פי"ט הי"א ממעה"ק

שם איבעיא להו חסרון דחוץ שמיה חסרון או ל"ש חסרון כו', ביאור חלקי הספיקות בסתמא דתלמודא ע' במל"מ שם

שם והאיכא חציצה אמר שמואל כשהפכן ור' יוחנן אמר אפילו תימא שלא הפכן והא מני ר"ש היא כו' רב אמר מין במינו אינו חוצץ, והנה בנחל אשכול לס' האשכול ח"ג סי' ל"ב הק' הלא ליכא מאן דפליג אמב"מ דא"ח ואמאי מוקי למתניתין כיחידאי ע"ש, באמת משמע דהכ"מ בפי"ט ה"ה ממעה"ק הרגיש בזה ע"ש, אולם ברי"ט אלגזי לבכורות ד"ט כתב דאפשר נמי דשמואל ור' יוחנן דבסוגיין פליגי באמת על כל האי דינא דמב"מ א"ח. ואינהו ס"ל דחוצץ וע"ש מה דהאריך בזה וע' בפלתי ס"ס כ"ח, וע"ע בתוס' מנחות ד"ז ריש ע"א ובמש"כ בחידושי שם ולבכורות ד"ט ע"ב

שם א"ר זירא נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים כו', ע' ברש"י מנחות כ"ב ע"א ובתוס' שם כ"ג ע"ב ד"ה התם

במשנה אחד בפנים ואחד בחוץ חייב, פי' ובזה גם ר"א מודה, וכן בסיפא גבי שני בזיכי לבונה כמבואר בתוספתא פי"ב

במשנה הזורק מקצת דמים בחוץ חייב, בטהרת הקדש ע"ד התוס' בסוגיין ע"ב ד"ה ומודי, מפרש דהאי מקצת דמים הוא אפילו נתן מתנה ראשונה בפנים ואח"כ נתן מתנה מן השלש האחרונות בחוץ אפ"ה חייב, ועמש"כ בחידושי לעיל ל"ח ע"ב, אבל ראיתי בתפארת ישראל שכ' דהאי זרק מקצת דמים בחוץ היא הזאה ראשונה דאילו זרק אחד מהאחרונות בחוץ הו"ל כזורק שירי הדם בחוץ דפטור עכ"ל, ולע"ד בלתי ברור כ"כ, ראשית מאי ענין הזאות אחרונות לשירי הדם, הלא בברייתא בגמרא קרי ר"ע לשירי הדם שירי מצוה, והזאות אחרונות ניהי דאינן מעכבין כדתנן לעיל ר"פ ב"ש, אבל לכתחילה הן מעצם המצוה, ורש"י פירש דמשנתנו איירי בין בפנימיות בין בחיצונות, א"כ גם שירי הדם תלוי בפלוגתא כדלקמן קי"א ע"א, וע' בתוס' לעיל ל"ט וביומא ד"ס ואכמ"ל

רש"י ד"ה הקומץ והלבונה של מנחת נדבה כו' ע"כ, פי' דבמנחת חוטא ליכא לבונה וע' מנחות י"ב ע"ב

תוד"ה מין במינו אינו חוצץ והא דאמרינן לעיל ט"ו ע"ב ע"ג רגל חבירו פסול אין דרך