אור הישר (זבחים) ר

ותירצו דבנדה אינה נחשבת כ"כ איתחזק איסורא ע"ש, ולפמש"כ בלאה"כ ניחא כיון דדעת תורה היתה דבדבר הצריך הכרעת הדעת אין אשה נאמנת בעדותה, א"כ אפילו נימא דגם בנדה הוה איתחזק אסורא, אבל עכ"פ לזה א"צ הכרעת הדעת, משא"כ בדאיתחזק איסורא דעלמא דצריך הכרעת הדעת אין אשה נאמנת בעדותה כנ"ל, ומשו"ה לא נוכל למילף מקרא דוספרה לה לעצמה דגבי נדה לדעלמא

ומעתה אין מקום לקושית התוס' דבסוגיין מדוע גבי עדות איצטריכו תרי קראי לנשים ועבדים לפוסלן, דנשים באמת נאמנות הן בעדותן דהא כל דין עד אחד נאמן באיסורין ילפינן מוספרה לה לעצמה, וכל מיעוטא דממעטינן לה מדין עדות, הוא רק בדברים הצריכים להכרעת הדעת כנ"ל, משא"כ עבדים דמחוסרי אמנה הם אפילו בדברים שהם רק במציאות פשוטה, כדאשכחן באברהם אבינו, דשדריה לאליעזר למיפק לברא לראות אם יש אורחים, ונפק ולא אשכח, האם יש לנו מציאות פשוטה יותר מזאת, אפ"ה השיבו אברהם לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי כדאמרינן בהפועלים פ"ו ע"ב, ולפ"ז לא סגי לן מיעוטא דנשים לפסול גם עבדים, דפסולייהו לאו בני בקתא חדא אינון, ולהכי איצטריכו תרי קראי, כנלע"ד לולא דברי הראשונים ז"ל

בא"ד וי"ל דגבי מצות הוא דילפינן מהדדי בגז"ש דלה לה כו', ע' שעה"מ ה' מילה

ע"ב עורות קדשי קדשים מניין ת"ל עור העולה אשר הקריב, ע' בתוספתא פי"א ובפסחים נ"ז ע"א וברש"י שם ד"ה עמדו בעלים ובמהרש"א וחידושי הגאון ר"י עמדין ז"ל שם

שם מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב ליה קרא, ע' בר"ש משאנ"ץ לתו"כ פ' צו פרק ט' מה שהביא בשם רבו ה"ר דוד ב"ר קלונימוס ממניצבר"ק

רש"י ד"ה לא ראיתי עור יוצא לבית השריפה משהופשט הכי מפרש לה בגמרא ע"כ, ולפ"ז נראה דמה שהעתיק בה"ג סי' ע"ג לשון משנתינו מימי לא ראיתי עור חלוץ יוצא לבית השריפה כו', לא הי"ל גרסא כזאת במשנה כדמשמע מפשטות לשונו, רק הוא כלל בהעתקת המשנה גם אוקימתת הש"ס חלוץ קאמרינן

רש"י ד"ה ומודה רבי שאין הפשט קודם זריקה כו' שאסור לשהות הדם כל כך כו', וכ"כ הרמב"ם פ"ה הי"ח ממעה"ק שאין מפשיטין אותן עד שיזרק הדם ע"ש, וכ"ז כשהדם בכוס אז אסור להפשיט קודם זריקה לכתחילה מדרבנן, אולם אם הזבח הופשט קודם זריקה אינו פוסל כמש"כ הרמב"ם בפי"ט ה"ט מפסוה"מ וכדמסיק רש"י הכא, אבל קודם קבלת הדם במזרק, אפילו בצרימת אזן הזבח לחוד, נפסל כל הזבח מדאורייתא, כדאמרינן לעיל כ"ה ע"ב הצורם אזן הפר ואח"כ קיבל דמו פסול שנאמר ולקח מדם הפר פר שהיה כבר, וע' בכורות ל"ט ע"ב רש"י ד"ה תרגמא, ועמש"כ בחידושי לעיל שם אהא דבירושלמי פסחים ספ"ה יליף מקרא אחרינא, וע"ש בש"ק ובגליון הש"ס

תוד"ה ומודה. דתניא בתוספתא דפסחים כו', הוא שם רפ"ד וכ"ה בתוספתא דב"ק פ"י

בא"ד כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו כו', הוא בתוספתא פסחים פ"ו, וע"ש בירושלמי ספ"ו ושם פ"ז ה"ט ובתוס' שם ע"ג ע"ב ד"ה בדם

דף ק"ד ע"א רבי אומר הדם מרצה על העור בפני עצמו כו', ע' תוספתא פי"א ובחסדי דוד שם ובב"ק קי"א ע"א תוד"ה אמר

שם דתניא ועשית עולתיך הבשר והדם ר' יהושע אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם, והנה מה שהדם והבשר זקוקים זל"ז לדעת ר' יהושע הוא בכל הזבחים, וכדביאר הוא גופיה דבריו בברייתא דלקמן ק"ט, דתניא ר' יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר וכזית חלב זורק את הדם כו' ובעולה חצי זית בשר וחצי זית חלב זורק את הדם מפני שכולה כליל ע"ש, ולכאורה לפ"מ דעצם הילפותא בסוגיין הוא מקרא דועשית עולותיך כו', הרי מהאי קרא לא ידעינן לר' יהושע אלא עולה אבל כל הזבחים מנין, וי"ל דילפינן מדכתיב ואם האכל יאכל דבשתי אכילות הכתוב מדבר אחד אכילת אדם ואחד אכילת מזבח דהיינו הבשר והחלב כדפירש"י במעילה ט"ו ע"ב ע"ש, ונראה דכוונתו אע"ג דמהאי קרא ילפינן לענין פסול מחשבה בקדשים, אכן אם שיור בשר וחלב בשיעור זה דכזית לא היה נחוץ לשתי אכילות אלו בחיוב, אז לא היה פוסל בהן ג"כ המחשבה כנלע"ד

שם ר' אליעזר אומר דם אע"פ שאין בשר, ע' ברמב"ן ורשב"א ליבמות ד"צ ע"א ובתוס' שם ד"ה ועל הבשר

שם שנאמר ודם זבחיך ישפך, וכ"ה נמי בתוספתא פ"ד ובספרי ראה פיסקא ע"ח, אבל בספרא ויקרא נדבה פרשה ד' סתים כר"א דדם אע"פ שאין בשר מדכתיב הדם על המזבח, וע"ש בהתוה"מ סי' מ"ב וסי' ס"ט ובפ' ראה סי' מ"ז ובמש"כ בחידושי לעיל ל"ו ע"ב

שם מה דם בזריקה אף בשר בזריקה, ע' יומא כ"ז ע"א תוד"ה אלא ובמל"מ פ"ו ה"ד ממעה"ק ובס' אברהם יגל ע"ד הרמב"ם שם

שם דתניא נטמא הבשר או נפסל או שיצא חוץ לקלעים רא"א יזרוק ר' יהושע אומר לא יזרוק, ואלה"ק דבכ"מ כייל פסול לינה בהדי טומאה ויציאה כדתנן לעיל פ"ד הלן והיוצא והטמא וכן בריש מעילה, והכא שיירה, משום דלא משכ"ל, דזביחת הקרבן ביום כדנפק"ל מביום צותו וע"ל י"ב ע"א תוד"ה יום ובמגילה ד"כ ע"ב, ופסול לינת בשר לא פחות משיעלה עמוד השחר כדכתיב עד בקר וע"ל דכ"א, ודם נפסל בשקיעת החמה כדלקמן נ"ו, ולפ"ז לעולם קדמה פסול