אור הישר (זבחים) קפד

מה שדקדקו בזה בפסחים מ"ה ע"א בתוד"ה ר"ח, וע' באור זרוע סוף ע"ז סי' רצ"ז ובקרבן אהרן לתו"כ פ' צו פרק ג' משנה ו' ושם פרשה ג' משנה ה' ובהתוה"מ שם סי' ל"ח ובעונג יו"ט חי"ד סי' פ'

שם אמר רבא אין עשה דוחה ל"ת שבמקדש כו' רב אשי אמר יקדש עשה הוא ואין עשה דוחה את ל"ת ועשה ע"כ, רב אשי אית ליה נמי דרבא כדכתב הטו"א לר"ה כ"ח ע"ב. ובמעין החכמה דף ל"ד ע"ב כתב ג"כ כדבריו ביתר ביאור, וע' בשעה"מ פ"ג ה"ו מה' נדרים ובמהרי"ק סי' קל"ט ובנוב"י מ"ת חאה"ע סי' קמ"א ובעונג יו"ט חא"ח סי' יו"ד ובשושנת העמקים להפמ"ג כלל ח' ובמנ"ח מצוה צ'

שם אין עשה דוחה את ל"ת שבמקדש, ע' בריטב"א לעירובין ד"ק ע"א ובטו"א לר"ה כ"ח ע"ב ובש"א סי' צ"ו ובמנ"ח סי' קל"ד ובת' עטרת יצחק סי' נ"ו ובמש"כ בחידושי לחולין פ"ט ע"ב

שם רב אשי אמר יקדש עשה הוא ואין עשה דוחה את ל"ת ועשה, והקשה בטו"א לר"ה כ"ח ע"ב, הלא ביבמות ד"ה ע"א מסקינן בהוכחה מקרא, דעשה דישנו בשאלה קילא, ונדחית גם עם הל"ת שעמה, א"כ מה הועיל ר"א בתירוצו, דיקדש הוא תוספות עשה על הל"ת, הלא קרבן איתא בשאלה כדאמרינן בשבועות כ"ד ע"ב, וממילא גם הקרבן פסול איתא בשאלה כדפירש"י בפסחים מ"ו ע"ב דכל דבר הקדוש באמירת פה יכול לשאול לחכם ולעקור דבורו, ותירץ דגם העשה דאכילת קדשים קילא דגם קרבן זה איתא בשאלה, ע"ש מה שהאריך בזה

אמנם ע"פ הנחה זו יש להעיר ביותר לתרץ קושית הריב"א בתוס' פסחים מ"ז ע"ב ד"ה כתישה, איך פריך הש"ס שם דליתי עשה דכיסוי וידחה לאו דיו"ט הא יו"ט עשה ול"ת הוא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה, וע' בתוס' חולין קמ"א ע"א ובמש"כ בחידושי שם, אולם לפי הנ"ל ניחא שפיר דהא כל האי טעמא דעשה דישנו בשאלה קילא, משום דאפשר למיעקרא ולהכי קלישא עד דנדחית עם הל"ת הקשורה בה מפני עשה שאין לה שום צד עקירה, והשתא ניהי דביו"ט איכא עשה דשבתון דמשמע שבות ולא תעשה כל מלאכה, אמנם בהא דגלי קרא בצרכי אוכל נפש דמותר ביו"ט מדכתיב אך אשר יאכל לכ"נ וגו', דמשום זה אמרינן הואיל ומתוך, וע' ביצה י"ב ע"א וברמב"ם פ"א ה"ד מה' יו"ט, וסוגיא דפסחים אזלא אליבא דמאן דאית ליה הואיל ואי מיקלעי ליה אורחים חזי ליה, א"כ הלא קלישא עשה ול"ת דיו"ט מפני מציאות עקירתן משא"כ בעשה דכיסוי, ולהכי שפיר פריך הש"ס דעשה דכיסוי ידחה לעשה ול"ת דיו"ט וצ"ע, וע' בת' חמדת שלמה חא"ח סי' ט"ו ובהקדמה לס' ים התלמוד מבן הגאון המחבר

שם שאר קדשים מנלן אמר שמואל משום ר"א א"ק זאת התורה לעולה ולמנחה וגו', ע' בהתוה"מ פ' צו סי' קס"א

שם מה עולה טעונה כלי אף כל טעונה כלי מאי כלי אילימא מזרק כו' אלא סכין ע"כ, ומהאי קרא גופיה גמרינן נמי לכלי שרת דקידוש קומץ כדכ' התוס' במנחות צ"ו ע"א, ועמש"כ בחידושי שם ולחולין ד"ג ע"א

שם ועולה גופה מנלן דכתיב וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת כו', ובחולין ט"ז ע"א ילפינן נמי מהאי קרא דשחיטה בתלוש כדהביאו התוס' בסוגיין, ועמש"כ בחידושי שם, אמנם יל"ד איך יתכנו ילפותות אלו לפ"ד הירושלמי המובא בתוס' מו"ק ד"כ ע"א דאין למידין מקודם מ"ת, וכן לקמן ק"ח ע"ב גמרינן דאינו חייב משום העלאת חוץ עד שיעלהו לראש המזבח מדכתיב ויבן נח מזבח, עמש"כ בזה הגאון מהר"ץ חיות ז"ל בספרו תורת נביאים קונטרס תורת אבות, ועמש"כ בזה בחידושי לחולין פ"ה ע"א

שם בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אותו לימד על שלמי צבור שאינן נאכלין אלא לזכרי כהונה, ע"ל ס"ג ע"א ובהתוה"מ פ' צו סי' פ"ד ושם פ' קרח סי' כ"ב

רש"י ד"ה עד שיבלע. ואין ללמוד מכאן טעם כעיקר כו', ע' בצ"ק ובנחל אשכול לס' האשכול ח"ג סי' כ"ח ובת' באר יצחק חא"ח סי' ח' ענף א' ושם ענף ה'

רש"י ד"ה ניתי עשה דואכלו אותם ע"כ, והנה הצל"ח לביצה דף י"ט ע"ב וחזר דבריו בחידושיו לברכות מ"ח ע"ב נסתפק אם יש מ"ע באכילת קדשים קלים כלל ע"ש, ובמנ"ח מצוה ק"ב תפס עליו מדברי רש"י בפסחים נ"ט ע"א ד"ה בשאר שכ' גבי שלמים וז"ל דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם אלמא אכילת קדשים עשה היא בין הנאכלים לכהנים בין הנאכלים לישראל ע"ש, וביבמות ד"צ ע"א ושם ע"ב כתב רש"י סתם דאכילת קדשים עשה היא, אבל בלי שום מקור או חילוק בין כהנים לישראלים

והנה מקורו של רש"י במ"ע דאכילת קדק"ל לבעלים מקרא דואכלו אותם וגו' הוא שלא כדברי הרמב"ם רפ"י ממעה"ק, שכ' וז"ל אכילת החטאת והאשם מ"ע שנאמר ואכלו אותם אשר כופר בהם הכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים והוא הדין לשאר הקדשים שאוכלין אותן הכהנים שאכילתן מצוה, וכ"כ בס' המצות מצוה פ"ט דהאי קרא דואכלו אותם וגו' היא מצוה על הכהנים לאכול בשר קדשי קדשים כו' ע"ש, הרי דחולק על רש"י במש"כ דמצוה זו משותפת לכהנים וישראלים, וכדהעיר בזה בקונטרס אחרון על הש"א סי' ל"ג בארוכה ע"ש, אולם רש"י גופיה סתר עצמו דבשמואל א' ט' בפסוק כי הוא יברך הזבח כתב דעל השלמים מברכין באכילתם בא"י אמ"ה אקב"ו לאכול את הזבח (והוא מן התוספתא שילהי פסחים ומובא ברשב"ם שם קכ"א ע"א) הביא רש"י ג"כ ברכה זו בברכות מ"ח ע"ב, ושם מסיק והיכן ציונו והבשר תאכל ע"ש, ופירושו בברכות מתאים עם פירושו עה"ת בפ' ראה י"ב כ"ז שכ' וו"ל ועשית עולותיך אם עולות