אור הישר (זבחים) קפב

בכותח כו', ע' באור זרוע ה' בשר בחלב סי' תס"ז ובתוס' חולין שם ד"ה הלכתא ובמש"כ בחידושי שם

בא"ד גם מיפסלי ביוצא כחטאת ואין שייך כאן להתיר מכח נ"ט בר נ"ט כו', ע' ח"ס חי"ד סי' קי"ד ובגינת וורדים להפמ"ג כלל ס"ו ס"ז ובת' משיב דבר ח"ב סי' כ"ו ובת' מהרש"ם סי' נו"ן

בא"ד ותימה אי נתבשלו נמי מותר אמאי אמרו רבנן כו', ע' פלתי סי' צ"ג סק"א ובת' הגרע"א סי' ר"ז

תוד"ה אלא. הא טעמא דשבירה לאו משום בליעה הויא אלא גזה"כ כו', ע' בפלתי סי' צ"ב סק"א ובת' משיב דבר ח"ב סי' י"ב י"ג ושם ח"ג סי' ע"ח ובמש"כ בחידושי לעיל צ"ד ע"ב

בא"ד ור"ת היה אומר דכשהוסקו נעשו ככלים חדשים כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א ס"ס ל"ד

בא"ד ושמא אף בתנור אם היה מסיקו בפנים ובחוץ כו', ע' פסחים ד"ל ע"ב תוד"ה התורה ובע"ז ל"ד ע"א תוד"ה שאינו ובמג"א סי' תנ"א סק"ד

בא"ד וי"ל חידוש הוא שהתירה הכתוב בשבירה דה"א דלא מהני שבירה כיון דעדיין טעם חטאת בחרס דצריך שיהא הטעם בטל מן העולם כו' ע"כ, ובדברי התוס' מבואר לשון התוספתא בפ"י דתני כלי חרס אין טעונין אלא שבירה ע"ש, וכוונתו דלא תימא כיון דעדיין טעם נותר בו צריך שיהא בטל מן העולם, ולהכי תני אלא שבירה, להורות דחידוש התורה הוא וכמש"כ התוס', וע' בנחל אשכול לס' האשכול ס"ס נ"ד ובהעמק שאלה לשאילתות פ' מטות סי' קל"ז אות י"ט ובתשובות פני יהושע סוף ח"ב מה שהשיב לתלמידו הגאון בעל הש"ך ז"ל ובת' פמ"א ח"א סי' כ"ג ובשעה"מ פ"ח הכ"ה מה' חמץ

ע"ב רב יצחק בר יהודא הוה רגיל קמיה דרמב"ח שבקיה ואזיל לרב ששת כו', ע' בס' חסידים סי' תתקס"ח וסי' תתקע"ג

שם בעא מיניה בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי או אין טעון א"ל אינו טעון מידי דהוה אהזאה כו' עד ואפילו במקצת כלי, וקשה הרי כל כמה דלא הוה ידעינן מקרא דדרשינן ואם בכלי נחשת בושלה ואפילו במקצת כלי, ומברייתא דחומר בהזאה ממו"ש הלא שפיר השיב לו רמב"ח מעיקרא דאין טעון כל הכלי מידי דהוה אהזאה, לפ"מ דכל דין שבירת כלי חרס ומו"ש שיהיו במקום קדוש נמי ילפינן לעיל צ"ד ע"ב מהזאה דבגד דכתיב במקרא שלפניו, וכדפירש"י שם וכלי חרס בתר כיבוס כתיב, וע' בהתוה"מ פ' צו סי' ס"ו, ומזה משמע דהכתוב הקישן להדדי, והיקש עדיף מברייתא ומאי האי דרב יצחק הקפיד ואמר והא לא תניא הכי, והא דרמי בר חמא א"ל מסתברא כבגד, אין כוונתו דכל פשיטותיה הוא מסברא, רק אחרי דאית לן היקישא דבגד לכ"ח וכלי נחשת ועל כרחיך הקישן הכתוב ממילא אין היקש למחצה, ולפי דרך זה רמב"ח קושטא דמילתא קאמר מעיקרא, ואמאי קהדר ביה מכח סברא דדם לא מפעפע בישול מפעפע, ואפילו מכח הברייתא שהביא לו רב יצחק, אם לא שנאמר דאין זה בסוג היקש, דהרבה גדרים ישנם בעניני היקש כדהאריך בת' חות יאיר סי' ר"ג

שם כל קדשים מניין ת"ל קדש קדשים היא, ע' תוספתא ספ"י

שם קדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב כו', וכתב עלה בשאילתות פ' צו ר"ס פ' דהוא מדרבנן, וע' מה שהאריך בזה בהעמק שאלה הלא טעם כעיקר דבב"ח לכו"ע הוא דאורייתא

שם תרומה לא יבשל בה חולין כו', ע' ירושלמי תרומות פי"א ה"ד ובגליון הש"ס שם ובאור זרוע שילהי ע"ז סי' רצ"ח רצ"ט ובפלתי סי' צ"ח סק"ב ושם סי' ק"ג סק"ו

שם אמר אביי ל"צ אלא לדאמר מר בישל במקצת כלי כו' רבא אמר ל"צ אלא לדאמר מר במים ולא ביין כו', כ"ה גרסת הרדב"ז על הרמב"ם ס"ה תרומות כמו שהוא לפנינו בגמרא, אכן בילקוט צו רמז ת"צ מהפך אוקימתא דרבא לדאביי ודאביי לרבא, וכ"מ בתשובות הרשב"א סי' תק"ג ובחידושי הר"ן לחולין דף ק"ח, וע' בשטמ"ק ובדק"ס ובשעה"מ פ"ח הכ"ה מה' חמץ

במשנה מריקה כמריקת הכוס, ע' ר"ן לפסחים ד"ל ולע"ז דף ע"ה ע"ב ובמפרשי התו"כ פ' צו פרק ז'

רש"י ד"ה מריקה ושטיפה בצונן. הא דתרומה דאימעיט מתורת מריקה ושטיפה סגי לה בהגעלת חמין לחודייהו, ע' בראב"ד רדב"ז וכ"מ פט"ו הי"ט מה' תרומות, ובתשובות הרמב"ם לחכמי לוניל סי' מ"ה דפוס בלפסיא, ובהנדפס תרצ"ד ממקיצי נרדמים הוא בסי' ק"נ, ובאור זרוע שילהי ע"ז סי' רצ"ו

רש"י ד"ה ומשני שטיפה יתירתא בצונן איכא בקדשים בתר מריקה כו', ע' בכפתור ופרח פ"ה

תוד"ה בישל. ואי בשכל הכלי חם פשיטא דמפעפע בכוליה כו', ע' מג"א סי' תנ"א סקכ"ד ובביאורי הגר"א סק"מ ובחידושי הגרע"א שם ובש"ך יו"ד סי' צ"ב סקי"ח וביאורי הגר"א סקכ"ו ובפלתי סקי"א וסקי"ב ובחוות דעת סקי"ג וסקט"ז ובת' פנים מאירות ח"א סי' פ"ג

תוד"ה לא צריכא בסה"ד. ויש ללמוד מכאן דכלים האסורין כשמגעילן אין צריך לשוטפן בצונן כו' ע"כ, פי' דאם בתרומה לא בעינן שטיפה יתירתא מכש"כ שאר איסורין דשיעור ביטולן פחות, וע' בהעמק שאלה לשאילתות פ' מטות ס"ס קל"ז ובתשובות הרא"ש ריש כלל י"ד ובס' התרומה ה' איסור והיתר סי' נ"ה ובר"ש משאנ"ץ לתו"כ פ' צו סוף פרק ז'

דף צ"ז ע"א במשנה. השפוד והאסכלא מגעילן בחמין, ע' תוס' שילהי ע"ז ובר"ן שם דף ע"ה ע"ב ודף ע"ו ע"א ובח"ס חי"ד סי' קי"ד

שם מ"ט דר"ט א"ר יצחק דא"ק ופנית בבקר והלכת לאהלך הכתוב עשאו לכולן בקר אחד, ומש"כ