אור הישר (זבחים) קעה

שם מילה לגבי פסח כי תדיר דמיא, ע' בנחל אשכול לס' האשכול ה' תפילין סי' ל' ושם ה' מילה סי' מ' ובש"א סי' כ"ח ובת' ח"צ סי' קנ"ב ובת' חו"י סי' נ"ט ובת' דבר אברהם סי' ל"ג

שם דכיון דאתא כמאן דשחיטי תרווייהו דמי, ע' בת' ח"צ סי' מ"ה מה שהביא בשם תרומת הדשן

שם מתניתין נמי דיקא דקתני עד שיזרק הדם ולא קתני עד שישחוט ויזרוק הדם ש"מ, ע' שאגת אריה סי' י"ז וסי' כ' ובנוב"י מ"ת חא"ח סי' י"א

שם ובכולן כהנים רשאין כו' מ"ט א"ק למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין ע"כ, והוכיחו התוס' מהכא ביומא כ"ה ע"א דכהנים מותרין לאכול קדשים בעזרה מיושב דאל"ה מאי גדולה היא, וע' מה שהאריך בזה בבאר שבע לתמיד דף כ"ז ע"א, וע"ל ט"ז ע"א תוד"ה ומה יושב שאוכל ובשטמ"ק שם ובמה שהארכתי שם בחידושי, אבל רש"י ביחזקאל מ"ד ג' כתב שהכהנים אכלו בלשכות, ואפשר ס"ל לרש"י כר' יצחק בספרי פ' קרח דדריש לך נתתים למשחה ולבניך דקאי על שמן המשחה שאף הבנים נמשחו וע"ש בהתוה"מ

רש"י ד"ה ואע"ג דמוספין קדישי מוספין שם שבת עליהן שהם באים חובה לה כו', ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' ט"ו ענף ח'

רש"י ד"ה תדירי שהן מצויין מתוך שבאין בנדר ובנדבה מצוי קאמרת שאין תדירותו חובה כו', ע' ש"א סי' כ"ח

רש"י ד"ה ולא אוציא את המילה שהיא תדירה ת"ל אשר לא תעשנה כו', ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' ט"ו

רש"י ד"ה מותר רקיקי, וא"ר שמעון במנחות דף ע"ה ע"א מושחן כמין כ"י ושאר השמן נאכל לכהנים עכ"ל, הא דרש"י הביא הברייתא דהתם ודלג על לשון המשנה שם ע"ד ע"ב דקתני נמי מושחן כמין כ"י ושאר השמן נאכלין לכהנים ע"ש, משום דשם בברייתא איכא פלוגתא, ולדעת ת"ק מחזירו לחלות, פירוש לבלילה, דמשיחת רקיקין קודם לבלילת החלות כדפירש"י בכ"י שם, ורק ר"ש ס"ל בברייתא דשאר השמן נאכל לכהנים ואינו מחזירן לחלות ע"ש, ולפ"מ דמשנתינו ר"ש קאמר לה, להכי דיוקי דייק רש"י בלשונו לאמר וא"ר שמעון כו', ר"ל דר"ש לשיטתו קאמר, וע' במל"מ פי"ג ה"ה ממעה"ק, ועפ"ז הא דתניא בתוספתא מנחות פ"ח דר"ש ס"ל במנחה שהיתה באה מחצה חלות ומחצה רקיקין דמושח את הרקיקין כמין כ"י ושאר השמן נותן לחלות ע"ש, בודאי שבוש גמור הוא דאיהו ס"ל בהדיא דנאכלין לכהנים כנ"ל

תוד"ה ת"ש. בכל הני ת"ש צריך טעם מאי קס"ד מאחר דכבר שני אטו שבת כו', ע' שבת מ"ג ע"א תוד"ה כופה ושם קכ"ג ע"ב תוד"ה איתיביה ובע"ז מ"ב ע"א תוד"ה ה"נ ושם ס"ה ע"ב תוד"ה איתיביה ובצ"ק וחק נתן בסוגיין, ובבאר שבע להוריות ד"ד ע"ב ובחוט המשולש חלק הת' להגאון ר' אליעזר יצחק דף ק"מ

בא"ד וצריך לדקדק בפ' התכלת דף מ"ט ע"א כו', וכן הקשו התוס' במנחות שם, וע' בפמ"א ובחק נתן בסוגיין ובת' ח"צ סי' ק"ו ובקצוה"ח סי' ק"ד סק"ב ובארצות החיים סי' כ"ה ובברכי יוסף חא"ח סי' צ' סק"ג

ע"ב א"ק קרבן מנחה מלמד שמתנדבין שמן, ע' תו"כ ויקרא נדבה פרשה ה' ובמפרשים שם

שם וכי מנחה מה מנחה קומצה ושיריה נאכלין אף שמן קומצו ושיריו נאכלין ע"כ, וזו אתיא כמ"ד לקמן בסוגיין דון מינה ומינה ע"ש, ובזה תתישב במה שילה"ק דהרמב"ם סתר א"ע, דברפי"ד ממעה"ק פסק כר"מ דמתנדבין שמן בפני עצמו וע"ש בכ"מ בשם הר"י קורקוס ז"ל, ואיך כתב שם פי"ז הי"ד וז"ל ואין מתנדבין ולא נודרין פחות מלוג שמן שאין לך מנחה פחותה מעשרון והיא צריכה לוג אחד שמן עכ"ל, והשתא לפ"מ דס"ל דמתנדבין שמן בפני עצמו מנחה מאי עבידתיה הכא, אולם לפי המבואר בסוגיין ניחא, כיון דכל הילפותא דמתנדבין שמן היא ממנחה כנ"ל דמה מנחה מתנדבין אף שמן מתנדבין, משו"ה שפיר יהיב הרמב"ם טעמא ותלי במנחה, דלהכי אין מתנדבין ולא נודרין פחות מלוג שמן, שאין לך מנחה פחותה מעשרון והיא צריכה לוג אחד שמן, פי' ולהכי בנדר או נדבה של שמן בפני עצמו ג"כ לא יהא פחות מלוג, כנלע"ד

שם כתנאי שמן לא יפחות מלוג רבי אומר שלשת לוגין, והנה אהא דתנן בחגיגה כ"ד ע"ב ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן פירש"י רביעית לוג שמן, ובטו"א שם הק' וז"ל מאי פסקא רביעית הלוג לנסכים אפילו לרבי הא ס"ל בזבחים המתנדב לא יפחות מלוג אלא האי רביעית הוא רביעית ההין שהן שלשה לוגין והוא פחות שבנסכים לנסכי כבש כו' ע"כ, והנה שותא דמר לא גמירנא דחזינא ביה עירוב פרשיות, דרש"י כתב בחגיגה שם רביעית לוג שמן, והוא למנחות, ובטו"א כ' רביעית הלוג לנסכים דהוא ביין, ואם כוונתו ליין כדמסיק דרביעית ההין שהוא ג' לוגין הוא פחות שבנסכים לנסכי כבש, א"כ מאי האי דהביא מהא דרבי סבר בזבחים דמתנדב לא יפחות מלוג, הא רבי איירי בשמן, ות"ק ס"ל לא יפחות מלוג ורבי סבר שלשת לוגין ועוד דלהטו"א דמפרש רביעית ההין שהן שלשה לוגין והכניס עצמו בפלוגתא דרבי ורבנן, מדוע החליט בפירושו כרבי דוקא, הלא לת"ק דיו בלוג

ובעצם קושיתו ג"כ אינני מבין לע"ד, דלפי פירושו דהאי הפרשתי לתוכה רביעית קדש הויא הפרשה זו להבאת הקרבן, קשה הלא אין מביאין נסכים מן המדומע, דבחגיגה שם מדומע האי רביעית קדש עם התרומה, ובע"כ כדפירשו התוס' לעיל פ"ח ע"א וכ"ה נמי כוונת התוס' בחולין ל"ה ע"ב בד"ה ואם, דבחגיגה שם אין מקדיש הרביעית ואין קורא שם